להיות גדול מאלף ועד תו

בתור אחת שלא הייתה ממקורבי הרב, או מבאי ביתו, ואפילו לא נמנתה עם אנשי קהילתו, אני זוכרת עד כמה היממה אותי הצוואה שלו. קראתי אותה פעם ועוד פעם ונותרתי עם פה פעור. הייתכן? ההיה בקרבנו איש קדוש כזה ואנוכי לא ידעתי?

בעקבות כך ביקשתי להכיר יותר את אישיותו הנדירה, משנתו הסדורה ואת סיפור חייו המרתק של הרב בן ה-104 ששינה את פני ההיסטוריה היהודית. כעת, במלאת שנה לפטירתו, רציתי להביא כמה יהלומים מן הים הגדול שנקרא הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל.   

אמת. לילדי בר מצווה שהגיעו להתברך מהרב ולהתייעץ עמו איזו קבלה יקבלו על עצמם עם הגיעם לעול מצוות, היה משיב הרב: תקבלו על עצמכם לומר רק אמת. הילדים היו שמחים בחושבם כי זוהי קבלה קלה. פעם התבטא בעניין ואמר בקול: "אתם חושבים שזוהי קבלה קלה, אבל אינכם יודעים שהיום כבר אף אחד לא אומר אמת!", כך אמר הרב שהיה כל כולו איש אמת ללא רבב.

ברכה לשידוך. כאשר היו ניגשים בחורים למרן הרב בבקשה ל"ברכה לשידוכים" היה משיב כי דרושה להם ברכה לשידוך, בלשון יחיד. "אינך זקוק לברכה לשידוכים" השיב לבחור אחד, "אתה צריך רק ברכה על השידוך היחיד והאמיתי שלך".

"גאווה! גאווה! גאווה!". סרטון שהפך ויראלי לאחר פטירת הרב הנוגע לסוגיית סינון תלמידים למוסדות לימוד חרדיים. בסרטון נראה ונשמע הרב עונה למנהל תלמוד תורה שהגיע להתייעץ איתו האם לקבל שני יתומים לחיידר, אפילו שאמא שלהם לא ב"סגנון" של החיידר שלהם. "זה קומוניזם" נזעק הרב, "איך אתה יכול להחליט שההוא כן וההוא לא?". כשנענה כי יש אבא, מבחירי האברכים, שמתנגד לכך. נזעק הרב, שלא כדרכו: "זה גאווה! גאווה! גאווה!, שלא תחשוב שהוא ירא שמים. הוא מאה אחוז גאווה!".

דלות. רבות דובר על דלות ביתו של הרב שלא הסכים ליהנות ממנעמי העולם הזה כמלוא נימה יותר מהדרוש ההכרחי. למרות שחדשות לבקרים הגיעו יהודים שביקשו לטפח על חשבונם מעט את ביתו של הרב, הרב התמיד בסירובו. כאשר אשתו הרבנית תמר זצ"ל עוד הייתה בחיים, דאג לרווחתה, במסגרת הפשטות בה נהג. פעם ביקשה שיצבעו את הקירות המקולפים כי יש בהם עובש כי זה עלול לפגוע בבריאות. הרב הורה לצבוע רק את כתמי העובש, ולא יותר…

הגורל. ערב מלחמת העולם השנייה ביצע יחד עם חברו הקרוב הרב משה סולובצ'יק את גורל הגר"א – הליך קבלי ליחידי סגולה. תוצאותיו הורו להם לעזוב את אזור מגוריהם. כיוון שבני משפחתם סירבו להישמע לגורל, הם נאלצו לעזוב לבדם ולנדוד. בסוף מסע ארוך הגיעו לשוויץ, שם נודע לרב כי איבד את כל משפחתו בשואה הנוראה. ומאז נוהג הוא לומר "קדיש" יומיום על הוריו שנרצחו במועד בלתי ידוע.

מאמרים נוספים בנושא:

ברכות מאלף ועד תו

האלף-בית של החיים

אל תהיו עיוורים לברכות

תספרו את הברכות

יום מלא צבעים

בצעדים קטנים אל האושר

וחיו בעושר בלי אושר

תגיד, אתה מאושר?

הברכה שאחרי הכאב

קשיים כלכליים והברכה הגדולה

ויתור. חיי זוגיות מאושרים, על פי הרב שטיינמן, תלויים בשלושה דברים: ויתור, ויתור, ו… כמובן ויתור. שורש כל הבעיות בשלום בית נעוץ באגואיזם ששורשו הוא מידת הגאווה.

זיווג. על פי הרב, הגאווה היא המכשול העיקרי במציאת זיווג. כל אחד חושב את עצמו ל"גדול" ומושלם ומחפש מישהי שעוד לא נולדה, וכן להיפך. והרבה פעמים גאוות המשפחה היא המכשול לחתונה בשל דרישותיהן הלא מוצדקות, כפי שהתבטא פעם בחיוך: למה שידוך אדם הראשון וחווה הצליח? כיוון שלא הייתה לחווה אמא שתפריע בשידוך…

חושך. במקרים בהם הגיע הורה ובו קבל על בנו שלא הולך בדרך הטובה, והאם יש להוכיחו או לגעור בו, השיב הרב: חושך לא מגרשים עם מקלות. אלא רק עם אור. כלומר, הדרך היחידה להגיע ללב הילד ולהטותו לטובה היא רק על ידי חום ואהבה.

טוב. בכנס מרשים בנושא חינוך עלה הרב ואמר, בפשטות, בענווה ובקצרה ללא גינונים: אם האבא הוא טוב וירא שמים והאמא טובה ויראת שמים – בע"ה גם הבן או הבת שלהם יהיו כך. אומנם תמיד יש יוצאים מן הכלל, אבל באופן כללי זה הכלל. סיים וירד מן הבמה.

יתפללו אלו על אלו. פעם התבטא הרב ואמר, כי שני דברים מצערים אותו במיוחד ומדירים שינה מעיניו: בחורות רווקות מבוגרות שעוד לא נישאו וזוגות שעוד לא זכו לפרי בטן. "יתפללו אלו על אלו – ויוושעו", אמר.

כבוד. עשרות ומאות אנשים צבאו על דלת ביתו הפשוט להפליא כמדי יום. למקורבו שביקש להקל מעליו את העומס, ולוותר על שאלתו בשל עומס הפונים ובעיותיהם השונות, ענה הרב: כל מי שהגיע לפה – שורש בעייתו היא אחת – כבוד. אמנם השאלות נראות שונות למתבונן מן הצד, אך כולם בעומק מבקשים ותרים אחר הכבוד הנכסף.

לא רוצה מתנות. הרב התחתן בשוויץ עם רעייתו הרבנית תמר. בסביבות גיל 30, וכשרק 30 אורחים נוכחים במעמד המרגש, מבעוד מועד ביקש לא לקבל מתנות לחתונתו, ולימים אף דאג להחזיר את המתנות לאלו שהתעקשו בכל זאת להביא.

מה יגידו למעלה? ילדיו של הרב מספרים כי משפט שהיה נשמע תדיר בביתם בין הרב והרבנית, הוריהם, הוא: מה יגידו למעלה? תמיד היו מכוונים לתכלית ולא עניין אותם כבוד העולם הזה, או כבוד מבשר ודם, אלא רק איך לעשות את רצון אבינו שבשמים בצורה הטובה ביותר.

ניגון. לאברך שהגיע לרב מארה"ב ותינה בפניו את צרותיו הכואבות, המליץ הרב: להקפיד באמירת "אמן יהא שמיה רבא" שבקדיש, כיוון שאין לקב"ה ניגון ערב מזה שמבטל את כל הקטרוגים. הלך האברך ובמשך תקופת מה נדד ממניין למניין, בין בתי כנסיות על מנת לענות "אמן יהא שמיה רבא" וכעבור זמן קצר הבריא, נפקד בילדים ונושע מכל צרותיו.

סגולה לבנים. הרב עודד בני זוג שציפו שנים רבות להיפקד בפרי בטן שישתדלו במצוות כיבוד הורים, בהתאם לדברי חז"ל על הפסוק: "מי הקדימני ואשלם" – מי הוא זה שהקים כבוד לאבותיו ולא נתתי לו בנים".

עשירות. כששהה הרב בלונדון לצורך אסיפת גבירים, כדי לשכנעם לתמוך בלומדי התורה בישראל, שאל אחד מהם: האם אין עודף אברכים? בעצם, אמר, בשביל מה צריך הרבה לומדי תורה. השיב לו רבינו: בדורנו הקב"ה נתן שפע כלכלי למשפחות רבות, כנראה בשביל שתוכלו לזכות להיות שליחים לדבר מצווה, שעל ידכם יתרבה בעולם שפע של לומדי תורה. אבל אם תגידו: אנו פטורים ממצווה זו כיוון שיש עודף לומדי תורה, אולי השם יגיד גם כן: אם כך, בשביל מה צריך כל כך הרבה עשירים?

פרישות. כאשר הגיע לביתו תלמידו משכבר הימים, הביע את התפעלותו כי הכל בדירה נשאר כשהיה, אפילו הקירות נשארו כמו לפני חמישים שנה. השיב לו הרב: וכי זה חידוש? האדם צריך להשתנות, ולא הקירות…

צוואה. "אל תספידו אותי, אל תכתבו עלי מאמרים, מספיקים לי עשרה אנשים בהלוויה, מצבה פשוטה במקום פשוט בבית החיים, אל תכנו אותי בתארים, אל תבטלו תורה בגללי, ואני מייעץ גם לא לקרוא לילדים על שמי…" כך, בצוואה מרגשת זו שאלו רק עיקריה (במילותיו הוא), נפרד הרב הישיש מן העולם. איש אמת נדיר, בחייו ובמותו.

קנאה. פעם אמר הרב לפסיכולוג בכיר: 95 אחוזים מהבעיות הנפשיות הן כתוצאה ממידות מקולקלות, ואחוז ניכר מתוכן נובע ממידת הקנאה. הפסיכולוג התקשה לקבל הדברים שנגדו את כל התיאוריות שלמד בשנותיו הרבות באוניברסיטה. אך כשחזר לביתו בדק את כל התיקים של מטופליו, לאורך השנים, וחזר ואמר לרב: ראש הישיבה צודק במאה אחוז. עברתי תיק אחר תיק וגיליתי ששורש כל הבעיות נובע תמיד מקנאה פשוטה.

רוב נחת. במענה לאב שביקש מהרב שיזכה לרוב נחת מבנו בן השלוש, ענה הרב: הנחת שתהיה לך ממנו היא באותה מידה שהוא יבין ממך שיש לך נחת ממנו…

שנאת חינם. נהג לומר כי מי יודע אם לא כל הצרות של הדור האחרון, של ריבוי יתומים ואלמנות ל"ע, באים לנו בעוון המחלוקת דווקא בקרב שומרי התורה והמצוות. "אנשים נזהרים לא לאכול מאכלות אסורים, אבל יש נבלות וטרפות שהם כן אוכלים: שנאת חינם, מחלוקת וכל העניינים שבין אדם לחברו…"

תפילה. המליץ לכל אחד לומר תפילה מיוחדת בסוף תפילת שמונה עשרה, לפני ה"יהיו לרצון" האחרון: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שניזהר מלשון הרע, ממחלוקת, ומשנאת חינם, ותיטע בליבנו ובלב כל עמך בית ישראל אהבה בין איש לרעהו, ויקוים בנו שנמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם".

כאמור זוהי רק טיפה מן הים הגדול של מרן ראש הישיבה, הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן שנלקח לבית עולמו לפני שנה בכ"ד בכסלו התשע"ח, ערב חג החנוכה.

למעוניינים להרחיב ולגלות אוצר סיפורים מואר ומופלא, מומלץ לקרוא בספר פניני הגראי"ל מסדרת "ומתוק האור", מאוצרו של רבי שלמה לווינשטיין שליט"א. בו תמצאו פניני דעת, שביבי מוסר, עובדות מופלאות וסיפורי הוד משולחנו של רבן של ישראל מרן ראש הישיבה, רבי אהרון יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל, שהרבה מן הכתוב פה נסמך על הכתוב בספר.

* * *

ליבי קראוס, הינה בעלת תואר שני בתקשורת ועיתונאות מהאוניברסיטה העברית. עורכת וכותבת.