להרגיש את החום

איך נרגיש את החום? כשנבין
שההקבלה לשריפות שחווינו בקיץ
בחלקים שונים בישראל, או בכל
מקום בעולם, הופכת מושג אחד
לברור כשמש: האחדות!
 
 
הקיץ הזה היה חם מאוד. בכל העולם הטמפרטורות המריאו מעל הממוצע. בישראל זה היה, יחסית, יציב. גלי חום ממוצעים של שלושים מעלות פלוס. בקנדה ובארצות הברית, לעומת זאת, מזג האוויר הכה ללא רחמים וגרם לשריפות איומות. גם בישראל חווינו את התופת הזו של השריפות, אולם לא בגלל מזג אוויר לוהט, אלא הצתות יזומות ומכוונות מצד האויב החי בתוכנו, ניסיון להעכיר את האווירה ולגרום לבלגאן והרס הארץ שלנו.
 
אבל היום, כאן בבית שמש, אנו חווים מעין המתקת הדין מהשמש החמה עם 28 מעלות ובריזות נעימות. לעומת זאת, תושבי דרום המדינה מרגישים סוג אחר של חום. הם מופצצים בטילים ורקטות משטח האויב, עזה, שמנסה להשמיד אותנו ולגרום לאנשים לקום ולעזוב. תודה לא-ל, אלה שבחרו את ארץ ישראל כארצם ויהי מה מגלים חוזק ואומץ, ומחזיקים את כל המדינה בשבילנו. לא מזמן טיל גראד פגע פגיעה ישירה בבית בנתיבות. בדרך נס, למרות שהבית נפגע פגיעה ישירה ונהרס, הדייר הצליח לרוץ למקום מסתור, באמבטיה, כששמע את הפיצוץ וחש את הרעידה שבאה בעקבותיו.
 
למרות שקיץ ידוע כזמן של טמפרטורות גבוהות, הטבע הקיצוני של האירועים האחרונים נותנים לנו זמן הפוגה לחשוב מעט. כל הדברים בעולם נשלטים על ידי אחד – בורא עולם. זה לא עניין של מדע או מקרה, כי אם נתמקד ב'למה זה קורה?' נגיע לכמה מסקנות מעניינות.
 
למשל,
 
אש יכולה להרוס את כל הנקרא בדרכה אבל גם, באותו זמן, היא מנקה ומטהרת. התורה עצמה נדמית לאש. זו מתנה מאלוקים, החום הרוחני הזה שמזין אותנו. והתורה, משולה גם למים וממנה אנו שותים את החכמה הרבה. אין מה לומר, ההיפך הגמור מאש. באופן טבעי, מים מכבים את האש, אבל כמו הסנה שבער ולא אוכל כך גם אש התורה בוערת לנצח. גם מים וגם אש חיוניים מאוד לחיים והחיבור הזה הכרחי לקיומנו. כמו אמונה, למרות חוסר היכולת שלנו להבין ולתפוס דברים שאין להם היגיון בעינינו בעולם גשמי שכזה, היו בטוחים וסמוכים שהם מאוד ברורים במימד הרוחני.
 
כדי להבין עוד את נקודת האש, אולי כדאי שנביט על הברכה שאנו מברכים על האש בהבדלה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא מאורי האש". מדוע המילה "מאורי" נאמרת בלשון רבים ולא יחיד? ישנה מחלוקת בין בית הלל ובין בית שמאי באיזו דרך לנסח את הברכה, לכן אנו משתמשים בנוסח של בית הלל, לשון רבים. הגמרא (מסכת ברכות נא, ב, ונב, ב) מסבירה שלשון רבים מתייחסת למגוון הצבעים שמרכיבים את האש. זה גם מסביר למה אנו משתמשים בנר של הבדלה עם כמה להבות. אם ננסה למצוא הקבלה תואמת לשריפות שחווינו בקיץ בחלקים שונים בישראל, או בכל מקום בעולם, מושג אחד הופך לברור כשמש: האחדות! למרות הצבעים הרבים, כמו של הלהבות בנר ההבדלה, העם היהודי חייב להתאחד כדי להביא את העולם לתיקונו, להביא הארה שאין דומה לה לעולם – להיות אור לגויים. זה יקרה רק על ידי קידוש שמו של בורא עולם בהרמוניה ובסולידריות, כי מתוך הלהבות הללו תצמח הישועה.
 
בנקודת זמן זו, האזרחים של דרום ישראל נדמים כמו קורבן, מטרות נייחות, ואולי גם כמו השעיר לעזאזל של כל האנושות. אך לא כך הדבר. אל תרמו את עצמכם, כולנו מטרות נייחות ולאף אחד מאיתנו אין את הכוח לשלוט בשום דבר. אפילו התוכנית הכי טובה שהצבא שלנו, עם כל הכבוד לו ויש לו כבוד, ישלוף מהמגירות של שעת הצורך, לא תצליח בלי עזרתו של אבינו שבשמים. העתיד לא בידיים שלנו, כי הכל נעשה אך ורק ברצונו.
 
אבל כן נוכל לעשות מאמצים ולנסות להכריע את הכף והדין לטובתנו. נוכל להמתיק את הדינים, נוכל להילחם עם האש דווקא עם אש. נוכל להחליף את הכדורים, הטילים, והנשק הכבד עם אש התורה. נוכל למשוך את הרע, את המידות והתאוות הרעות של העולם למים של הקדושה. אולם את כל זה נוכל לעשות זאת רק אם נאהב ונכבד אחד את השני, כמו את עצמנו (אולי כמו רבי עקיבא) בעזרת האחדות, רחמים וחסדים אחד כלפי השני.
 
בפרקי אבות (ב, טו) נאמר: "רבי אלעזר אומר: יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך. ואל תהי נוח לכעוס. ושוב יום אחד לפני מיתתך, והוי מתחמם כנגד אורן של חמים, והוי זהיר בגחלתן של תכוה". בו בזמן שאנו מבקשים לנהוג כמעשי הצדיקים, ללמוד מהם ולנהוג כמותם, שזה דבר חשוב מאוד, אנו חייבים לנהוג באיפוק ובמתינות. עלינו להימנע מחומרות יתירות ומכל מיני חלומות בהקיץ שאנו בדרגות גבוהות ורמות כמו הצדיקים.
 
עכשיו זה הזמן להיות שותפים למאמץ להכניע את סופות האש חסרות המעצורים נגדנו, כי איך אמר הלל – אם לא עכשיו, אימתי?