להשתחרר מהשטויות

ההתחלה מכתיבה את ההמשך, זהו כלל

אותו מלמד רבי נחמן, שנולד ביום א' בניסן,

ומסביר לנו גם מהי חירות אמיתית. וההמשך…

מצריך צפייה בסרט "אלבום משפחתי"!

 

 

יום הולדת שמח לרבינו הקדוש!

 

ניסן הוא חודש ההתחדשות, חודשו של חג הפסח, החודש בו הקב"ה הוציא את אבותינו משעבוד במצרים. חודש ניסן מאז ומתמיד היה מסוגל לחירות – לא רק חירות הכלל, אלא גם חירות הפרט.

 

יומו הראשון של ניסן הוא יום מיוחד לחסידי ברסלב. זהו היום המיוחד שבו הקדוש-ברוך-הוא הוריד לפני כ-236 שנה נשמה מיוחדת לעולם, נשמתו של אדוננו מורינו ורבינו, הנחל נובע מקור חכמה, הצדיק יסוד עולם – רבי נחמן מברסלב. זהו גם יום שרבים פוקדים את הציון הקדוש בעיר אומן שבמדינת אוקראינה (בצילום משמאל).

 

רבינו הקדוש מלמד שתחילתו של דבר היא העיקר. ההתחלה מכתיבה את ההמשך (ראה ליקוטי מוהר"ן קמא, תורה ס"ב). לכן, העובדה שרבינו הקדוש נולד בראש חודש ניסן, תחילתו של חודש החירות, הינה בעלת משמעות מיוחדת.

 

"בת פרעה" – הוא הכינוי שרבינו הקדוש מכנה את החכמות החיצוניות שאינן מושרשות בתורה הקדושה. רבינו מסביר (שם, תורה ל"ה), שעם ישראל הוא עם קדוש הנולד עם שכל קדוש שהוא חלק אלו-ה ממעל, ואומר: "בִּשְׁעַת הוֹלָדָה, הַשֵֹּכֶל מְצֻמְצָם אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וּכְשֶׁמַּתְחִילִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּהִתְבּוֹנְנוּת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי שִׂכְלוֹ הוֹלֵךְ וְגָדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מְלָכִים א, ה'): "וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה". וּכְשֶׁאָדָם מַכְנִיס בְּתוֹךְ שִׂכְלוֹ הַקֹּדֶשׁ מַחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, הֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אֲזַי נִתְמַעֵט קְדֻשַּׁת שִׂכְלוֹ, כְּפִי תְּפִיסַת הַמָּקוֹם שֶׁל חָכְמָה חִיצוֹנִיּוֹת, שֵׂכֶל חִיצוֹנִי, בְּתוֹךְ שֵׂכֶל הַקֹּדֶשׁ. וְהַחָכְמָה חִיצוֹנִי הִיא נָעוּץ בְּתוֹךְ הַשֵֹּכֶל הַקֹּדֶשׁ כְּקָנֶה, וּמְחַסֵּר מְקוֹם הַקְּדֻשָּׁה. וְעַל זֶה הַקָּנֶה, הַיְנוּ זֶה הַשֵֹּכֶל, מִתְלַקְּטִים וּמִתְחַבְּרִים כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וּמְגֻנּוֹת".

 

שני דברים מתחוללים, אפוא, כשאדם לומד חכמות חיצוניות:

 

האחד – בדומה למחשב, נפח הזיכרון שלו המיועד להתמלא באור החכמה הקדושה מתמעט, משום שהוא תפוס על ידי החושך הרוחני של החכמות החיצוניות. בפועל, זה מפריע לשיקול דעת, ליכולת ניתוח אמיתית, לצלילות המחשבה וליציבות רגשית, הכל בהתאם למידה שהחכמה החיצונית והחושך דוחקים את השכל שבקדושה והאור שבמוח.

 

צריך לזכור שהאור הינו המזון לנשמה, ובהיעדר האור, הנשמה סובלת ממכלול בעיות, מעין 'תת-תזונה' רוחנית.

 

השני – "חָכְמָה חִיצוֹנִית הִיא נָעוּץ בְּתוֹךְ הַשֵֹּכֶל הַקֹּדֶשׁ כְּקָנֶה, וּמְחַסֵּר מְקוֹם הַקְּדֻשָּׁה. וְעַל זֶה הַקָּנֶה, הַיְנוּ זֶה הַשֵֹּכֶל, מִתְלַקְּטִים וּמִתְחַבְּרִים כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וּמְגֻנּוֹת", כנ"ל. החכמות החיצוניות משמשות כקולב שעליו תלויות המידות הרעות של האדם. אם אין קולב, אין על מה לתלות את הבגד. קל להבין שאם כך, כאשר המוח מתמלא במחשבות קדושות, מתמעטות המידות הרעות.

 

בתורת הקבלה, מצה מסמלת את החכמה הקדושה. לעומתה, חמץ – שהוא הלחם וכל היוצא ממנו, שאינו שמור מחימוץ, האסורים לאכילה בפסח – מסמל את החכמות החיצוניות המביאות את האדם לכל מיני מסקנות מוטעות ושטותיות, כמו תיאוריית האבולוציה של דרווין, כאילו האדם הוא צאצא של הקוף ועוד כהנה וכהנה, הכובשות את העולם.

 

המימד הפנימי של חג הפסח הוא שחרור המוח והנשמה מן השטויות של העולם, דהיינו, מהחכמות החיצוניות, משום שלא רק הגוף צריך להשתחרר מעבדות. פסח הוא גם חג החירות למוח ולנשמה, כי שעבוד המוח הוא אסון הרבה יותר גדול משעבוד הגוף.

 

כעת, נוכל להבין מדוע רבינו הקדוש כינה את החכמות החיצוניות בשם "בת פרעה". אמנם המימד החיצוני של חג הפסח הוא חג החירות של הגוף – משעבוד פרעה במצרים, אך החירות לא שווה הרבה אם המוח עדיין משועבד. לכן, נחוץ לנו גם המימד הפנימי של חג הפסח, שהוא שחרור מכבלי החכמות החיצוניות, שהן נקראות בצורה כה הולמת "בת פרעה".

 

כמתנת יום הולדת לרבינו רבי נחמן ובהמשך לרעיון הנ"ל, ברסלב ישראל שמחים להגיש לכם סרט קצר בשם "אלבום משפחתי".

 

      

* * *

הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס", ב- www.lazerbrody.net