לחיות עם תשוקה

השנים חולפות, ומהר. וזה מפחיד! עוד כמה ימים אחגוג את יום הולדתי ה-39. אוי… אני בטוחה שחלק מכם שם צוחקים עלי, אבל אני מבטיחה לכם שזה מה שאתם עומדים להרגיש כל שנה אחרי יום הולדתכם ה-30!

ואני לא מזכירה את יום הולדת שלי סתם ככה בלי שום סיבה. ואם אתם מרגישים צורך לפייס אותי עם איזו מתנה, אתם מוזמנים לעשות את זה. כל מה שתרצו יתקבל בברכה אם אתם מתעקשים. אני מאוד אוהבת דברים שקשורים לספורט, למשל של אדידס או נייקי אם כבר אתם לוחצים…

בכל אופן, וגם ברצינות, הסיבה שאני מדברת על זה היא בגלל שאני באופן רשמי הפכתי למבוגרת, וזה אומר שאני מתקשרת עם מבוגרים ברמה שלהם. לפחות ככה זה נראה מבחוץ. מבפנים, אני תוהה למה הם מדברים עם ילדה כמוני על דברים של מבוגרים. מה, הם לא יודעים שאני רק בת 14?!? וואו! אני אפילו לא זוכרת איך זה היה, גיל 14. הוא באמת היה? נראה לי שכאילו דילגתי על השנה הזו בחיים שלי, כי באמת, אני לא זוכרת ממנה שום דבר.

אז אתם מבינים שאני מדברת על מבוגרים עכשיו, נכון? והנה מה שהבנתי: מבוגרים הם אנשים "כבדים". כ-ב-ד-י-ם. כבדים!!! אם הייתי יכולה לשים את המילה הזו בתוך ניצוצות ולפזר אותן במסך הייתי עושה את זה.

אנשים, ואת זה אני חייבת לדעת – למה כולם כבדים? איפה ההתרגשות? איפה החיוך המטופש שרק אנשים לא מבוגרים ולא כבדים יכולים לחייך, ככה סתם בלי סיבה? איפה הצחוק המתגלגל והבלתי נשלט של ימי הנעורים?

אבל לא רק, אלא לאן נעלם הדבר הכי חשוב –  איפה התשוקה?

מאמרים נוספים בנושא:

שניים שם אחד

שלום בית? הנוסחה החדשה!

שפת האהבה

מקום של אהבה

וגר זאב עם כבש

אהבה אמיתית?

כל יום מחדש

שניים זה ביחד

תבחרו באהבה

כאן בונים גן עדן

יהלומים בחול

אהבה, הרולס רויס של הרגשות

הרבה מאוד אנשים מסתובבים בעולם הזה כמו זומבים, כמו אנשים מתים, חצי בהכרה ומכופפים עם פנים זועפות או מבטים בוהים. כל כך הרבה אנשים בקושי אומרים שלום כשהם עוברים אחד ליד השני ברחוב, והחיוכים כל כך מאולצים, וזה עוד במקרה הטוב.

זה, בשבילי, מראה שאנשים לא נהנים מהחיים. הם לא נהנים מהסביבה שלהם, מהעובדה שהם הם יכולים ללכת, לראות, לשמוע ולדבר, מהעובדה שהם יכולים לנשום בלי מכונת הנשמה! איפה ההערכה והתודה על כל הברכות הנהדרות שהקב"ה משפיע עלינו בכל רגע???

ולא רק, גברים! (הבנתם שזה יבוא, נכון?) איפה התשוקה והחיבה לנשים שלכם? מתי הייתה הפעם האחרונה שהסתכלתם, באמת הסתכלתם, בעיניים של האישה שלכם? זאת אומרת, עד לנקודה בה היא הרגישה אי נעימות והבריחה את מבטה? מתי נתתם לה חיבוק אוהב לאחרונה?

כמובן שכל השאלות האלה מופנות גם לנשים, אבל למה לחזור על זה שוב ולהישמע כמו דיסק שנתקע?

הנקודה שלי היא: שאם אנחנו לא חיים עם תשוקה, עם חשק לחיות, אנחנו לא באמת חיים!

להיות באמת חי, משמעו להיות ברגע הזה 100%! לא אחוז אחד פחות. לא חושבים על אתמול וגם לא על מחר, אלא אנחנו כאן, כל כולנו, ממוקדים במה שאנחנו עושים. בעכשיו. מעריכים כל רגע על השמים הכחולים והיפים שמרגיעים אותנו, על האוויר הנקי, על העצים היפים, על המשפחה המקסימה שקיבלנו, על בני הזוג, על החברים, אפילו על הכיסא שאתם יושבים עליו עכשיו.

כי כשאתם חיים עם תשוקה, אתם מעריכים הכל!

ואם תרצו, אז זאת הכרת הטוב. אמירת תודה על הכל.

והכרת הטוב, משמעה שאנחנו לא רק מודים לבורא עולם על כל מה שהוא נותן לנו בכל רגע ורגע בחיים, אלא גם מוציאם מהתודה את הפוטנציאל המקסימלי שלה. הכרת הטוב, במשפט קצר אבל קולע, מובילה לחיים עם תשוקה.

אם אתם צריכים עוד תשוקה בחיים שלכם, אז אתם חייבים לקרוא את ספרו משנה-החיים של הרב שלום ארוש – שעריו בתודה. להעריך – זאת מילת המפתח לחיים מלאים בשמחה, אושר וסיפוק, ולא משנה מהן נסיבות החיים בהן אתם נמצאים.

ונשים, אתן מוזמנות לכתוב ולספר לנו איך שיניתי את הבעלים שלכן למיסטר רומנטיקה.

ואל תשכחו את המתנות ליום ההולדת שלי!