לחץ – חמקמק, אבל אפשר להתמודד!
הרבה אנשים חווים מצבי לחץ בחייהם, בעיקר הלחץ הנפשי, ומנסים להתמודד, ולא תמיד מצליחים. מיטל לוינטל עם דרך נפלאה לטפל בו מהשורש.
איזה חמקמק הוא, הלחץ.
יש איזו מטלה לעשות ומיד הוא בצידה, הלחץ. צריך לעשות מהר מהר. אם לא יקרה משהו לא טוב.
הרבה דברים יש לעשות, איזה עומס. בית, משפחה, פרנסה, ילדים.
איזה לחץ!
בעצם, מה מסתתר מאחורי הלחץ הזה?
מה יקרה אם לא אספיק לסדר? מה יקרה אם לא אגיע בזמן לעבודה? מה יקרה?
יקרה משהו לא טוב.
אבל מה יקרה?
משהו ממש לא טוב.
בעצם, מתחת ללחץ יש פחד.
משהו לא טוב יקרה. מישהו יעשה לי משהו לא טוב.
אומר רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן תורה קפ"ה):
"איתא בזהר (ויקרא ד:): 'כד ישראל אשתלמו בעובדיהו כביכול שמא קדישא אשתלם' וכו', ועיקר השלמות היא היראה, כמו שכתוב (דברים י): "מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה", ועל כן נקראת יראה סוף דבר, כמו שכתוב (סוף קהלת): "סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא", כי היא שלמות כל הדברים".
מאמרים נוספים בנושא:
לחץ וקוצר נשימה – איך מתמודדים?
עיקר השלמות היא יראה. פחד. "את האלוקים ירא…" והיא נקראת סוף דבר. בסופו של דבר צריך להיות פחד, אבל מהשם. וזו השלמות.
"…ויש שני מיני יראות, יש מי שהוא ירא מה' מגדלתו ורוממותו בגין דאיהו רב ושליט, ויש יראה למטה ממנה, היינו שבא ליראה על ידי יראות תחתונות, על ידי שירא מחיה או משר או מפחד אחר, על ידי זה הוא נזכר ובא ליראת ה'".
רבי נחמן אומר שנכון, יש יראה מהשם – מגדולתו מרוממותו, אבל יש עוד יראה, נמוכה ממנה, והיא היראה מחיה או שר, או בני אדם או כל דבר אחר שהוא לא השם.
יש לפחד מקום, זה לא אומר שאם יש בי פחד אז אני לא בסדר. אבל מה עושים עם הפחד או הלחץ הזה? זו העבודה. נכון יש בי פחד, יש בי לחץ, אבל רגע, להרגיש את ההרגשה ולא לדחות אותה. כרגע יש בי פחד, יש בי לחץ. ואז לנשום אוויר, לשבת, ולהכניס למקום הזה את בורא העולם.
יש פה מושל בעולם. הקב"ה פה איתי ממש עכשיו בתוך כל הלחץ הזה. בתוך הפחד הזה. הכל זה מאיתו והוא יסדר הכל. ואם הבית לא יהיה בסוף מסודר כמו שאני רוצה, אז אין מה לעשות. ככה השם רוצה. להרפות את המקום הלחוץ הזה ולהעלות אותו אליו. אני רוצה לעשות, אבל אם לא יסתדר זה מאיתך השם. אני לא יכולה הכל לבד. אתה שליט על כל הבא עלי.
"… מה שמעלה היראה מהדברים התחתונים, נעשה מזה בחינת העלאת מיין נקבין, ונמשכין השפעות בעולם. וזה בחינת (בראשית ב): "ואד יעלה מן הארץ", על ידי היראה התחתונה זו שהיא בחינת אד כנ"ל, על ידי זה: "והשקה את כל פני האדמה", כי על ידה נמשכין השפעות כנ"ל…"
ברגע שהעליתי את הפחד לקב"ה, ממך אני ירא ולא מבני אדם ולא מאנשים. אתה תעזור לי. ואם לא יסתדר, אז לא. העיקר שאני לא אירא מאנשים, ממי שיש לו כוח יותר ממני כביכול, אלא אירא ממך. ברגע זה נעשה העלאת מיין נוקבין.
העלאת מיין נוקבין דומה לאד שעולה מן הארץ לשמים, ואחר כך יורד גשם ומשקה את האדמה.
זה שפע.
"… אבל על ידי היראה העליונה הנ"ל שהיא באה מהשכלת הלב ברוממותו, על ידה אשתלם שמא קדישא דקודשא בריך הוא כנ"ל, וזה "וה' יראה ללבב", שעל ידי יראה ללבב שהוא בחינת יראה עליונה שהיא באה מהשכלת הלב ברוממותו יתברך כנ"ל. על ידי זה נשלם שם ה'. כמו שכתוב בזוהר הנ"ל 'כד ישראל אשתלמו בעובדיהו שמא קדישא אשתלם', ועיקר השלמות היא היראה כנ"ל, וזהו "וה' יראה ללבב" – כי על ידי יראה עליונה הנ"ל שהיא בחינות יראה ללבב נשלם שם ה' כנ"ל".
ועל ידי היראה הזו, היראה העליונה, יראת רוממות השם יתברך. מה גדלו מעשיך בורא העולם! אתה עושה את הכל, אתה שליט על הכל, אז ממה יש לי לפחד? ממה יש לי להילחץ? זה אתה. אם יסתדר נעשה, אם לא זה יישאר כך. הפחד והלחץ זה הצד האחר. ואם נכניס אותך לתמונה אז לא יישאר לצד האחר מקום. כי אתה שם.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור