לימוד תורה

עיקר האזהרה על אהבת חברים לאהוב חברו כנפשו, הוא ביותר בעניין הממון, כי על פי רוב שם עיקר השינאה והקינאה כידוע. ועל כן מצוות "ואהבת לרעך כמוך" נסמכת בפרשה אחרי האזהרות שהזהיר בכמה לאווין לבל יגע האדם בממון חברו, רק אדרבא יסייע לו ולהחיותו. כי עיקר קיום האהבה שבין ישראל כשאין מקפידים ואין מקנאים זה על זה בממונם, רק כל אחד נזהר לבלי לגעת בממון חברו, וממון חברו חביב עליו כשלו.

 

ואז כשהאהבה שבין ישראל בשלמות, על ידי זה יכולים להיכלל יחד בשכר הכולל חוכמה עילאה ששם שורש התורה הקדושה, ועל ידי זה עיקר התיקון להמשיך על עצמם קדושת התורה, בבחינת: תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב דייקא! דהיינו – כשנפשות ישראל נקהלים ונתקבצים יחד באהבה ואחדות ביניהם, שאז הם נכללים בשורש התורה ואז – התורה ירושה לנו, כי אז יכולים להמשיך על עצמם קדושת התורה משורשה. אבל כשאין שלום, חלילה, ויש מחלוקת, אזי כפי המחלוקת כן הוא בחינת שיכחה והסתלקות התורה חס ושלום.

 

וזה שנסמך במשנה: יהי ממון חברך חביב עליך כשלך, ועל ידי זה: והתקן עצמך ללמוד תורה. כי אהבה וכלליות נפשות ישראל יחד זהו עיקר התיקון של הנפש ללמוד תורה, וזה שסיים שאינה ירושה לך – לך דייקא. כלומר שאתה חולק עצמך, חלילה, מנפשות ישראל הנכללים בשכל הכולל, אזי בודאי אין התורה ירושה לך, כי עיקר ירושת התורה הוא רק בהתאספם יחד באהבה ושלום, בבחינת: מורשה קהילת יעקב.

 

 

 

פעם התחתנו איזה זוג עניים בקיבליטש, ומרוב עניותם לא היה להם להכין אפילו סעודה לחתונה, ואפילו ציבור המוזמנים הלכו תיכף אחר החופה, עד שנשארו שניהם לבד, ומרוב צער החלו לבכות מכיון שלא נשאר אף אדם ל’שבע ברכות’.

 

באו מספר אנשים לרבי אהרן וסיפרו לו זאת. רבי אהרן הזדעזע כאשר שמע, ותיכף קם בזריזות ואמר: "עד כדי כך?" ומיד הלך לאסוף מעות והכין להם סעודה, והחל לרקוד לפניהם בריקודים עליזים, בחדוות שמחתו והריקודים המיוחדים שהיו לו, עד ששימח את הזוג. תוך כדי כך הצטרפו עוד אנשים ושימחו אותם, כי היה ידוע בקיבליטש שכאשר נדרש לשמח אדם כלשהו אין טוב יותר מרבי אהרן למלאכת קודש זו.

 

פעם כשאמרו לו שיבוא לחתונת עשירים כדי לשמחם, אמר בנחת: "לא, לא, שם הרי יש בשר ודגים והם כבר ישמחו את הציבור ואת החתן והכלה, אולם במקום שאין בשר ודגים לשם אכן אלך".

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.