לעשות את הצעד הראשון

לעיתים יש חשיבות למעשה אחד
ויחיד של התקדמות, משם והלאה
נוכל להתקדם בצורה רצינית. אבל
רק דבר אחד דורשים מאיתנו:
לעשות את הצעד הראשון. זה הכל.

לרבים מאיתנו תשובה מתפרשת כתהליך ארוך ומפרך שכרוך במאמץ רב והשקעה אינסופיים, שעלול בקלות להכניס אותנו לדיכאון, או במקרה גרוע יותר – לייאוש. מסתבר שבחודש אלול, שבו אנו מבקשים רחמים וסליחה מאבינו שבשמים, אנו זוכים לטובה ענקית ממנו. כזה מין "פוש" רציני שמסוגל לדחוף אותנו קדימה אלפי קילומטרים.

על התשובה בחודש אלול באה האמרה הבנאלית והמפורסמת שאומרת: "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם", ולמעשה מעלה סתירה למה שחשבנו עד עכשיו: תשובה היא תהליך ארוך ומתיש המצריך הרבה כוחות נפש. מצד אחד, נכון שיש בהחלט חשק גדול להתחלה חדשה ולשינוי, אבל מצד שני עולה מקרבנו השאלה שמגלה אותו מצוקה ורפיון: מאיפה נשאב את כוחות הנפש?

אמרה נוספת שנשמעת במחוזותינו בימים אלו היא של חז"ל: "הבא לטהר מסייעין אותו" ולקוחה, כידוע, מהגמרא ונאמרה מפיו של ריש לקיש. ניתן לחשוב שהיא איזו סגולה של איזה מקובל או פתגם שהמציא אחד בדורנו, אלא שלמעשה היא הבטחה אמיתית ומוכחת שנאמרה מפיהם של גדולי החכמים. ממנה אנו למדים שבכדי שהחיים יראו אחרת, או שאנחנו נראה אחרת, אנו צריכים בסך הכול לעשות מעשה אחד קטן, להראות שאנו רוצים ומעוניינים, שחז"ל השוו אותו לחודו של מחט, ובעזרת סיוע ותגבור מהשמים, ייפתח פתח כשל אולם. במילים אחרות, אנו נעשה השתדלות מועטה והבורא ישיב לנו כגמולנו וישפיע עלינו מחסדיו הרבים.

סיפורים של אנשים שעשו השתדלות וזכו לישועות יש לרוב. אחד מהם הוא סיפור בת פרעה שירדה לרחוץ בנהר. לכאורה, בהבנה מצומצמת היינו חושבים שהיא הלכה "להרביץ שחייה" או בהשערה סבירה יותר – להתרחץ. אבל באה מסכת סוטה ומלמדת אותנו שהיא ירדה לרחוץ מגלולי אביה, כלומר, להתנקות מהפשעים והעוונות הרבים של אביה, הלא הוא פרעה מלך מצרים.

מעניין לדעת, כי למרות שהיא בתו של פרעה הרשע, וכמובן שאינה משתייכת לעם היהודי, אנו רואים שבזכות מעשה חיובי אחד שעשתה, ע"י שקיבלה על עצמה להיטהר מגלולי אביה, ה’ סייע בידה והיא זכתה, על פי פירוש אחד, גם לכך שידה התארכה, מה שגרם לה לזכות להציל את מושיע ישראל, ואף זכתה לראות את השכינה ששרתה בתיבה שמשה היה בתוכה. מדהים, לא?

רובנו בטח שמענו גם על סיפור עם ריש לקיש ורבי יוחנן בנהר. ריש לקיש בסך הכל הביע רצון להשתנות לטובה וכתוצאה מכך הוא זכה באחותו של רבי יוחנן, וגם להיות חברותא של רבי יוחנן בכבודו ובעצמו והשאר היסטוריה, כשבסופו של דבר ריש לקיש הפך לצדיק גדול.

מהסיפורים הללו אין ספק שאפשר רק להתחזק ולקבל חשק, וקל וחומר כשמדובר בנו, שומרי תורה ומצוות, שמידת קירבתנו אל הקב"ה היא גדולה, אך למרות זאת אין סיבה שנמנע מלעשות לפחות את הצעד הראשון, את ההשתדלות המינימאלית שאנו נדרשים.

אז אחרי הכל, הייתם מאמינים שיש בידינו לקבל סיוע אדיר מהשמים וזה בתנאי לצעד שלא כרוך בהרבה מאמץ מצידנו? לא כדאי?

בתקווה שנפנים וניקח מהדברים כוח ועוצמה לחזרה בתשובה בימים האחרונים שנותרו עד ליום הכיפורים, בהם הקב"ה ממתין בקוצר רוח לצעד קטן מצידנו.

בהצלחה!