לצאת מהבוץ

אם תפרקו כל דבר – רכב, דובי או טבעת מזהב – לחלקים הכי קטנים שלו, לאטומים, ותפרידו את הגרעין של האטום הזה, לאוויר העולם תשתחרר אנרגיה עצומה.

בדיוק אותו דבר קורה כשאדם מדבר על כל דבר שחוסם את צמיחת הביטחון העצמי וכוח החיים שלו. על ידי הדיבור על רגשותיו האמיתיים האדם מפרק ומסיר את "העניין" שמכסה ועוצר את הביטוי של העצמי האמיתי שלו. וכשאדם ממשיך לדבר על ענייני הפחד והעצבות שמקיפים את כוח החיים של נשמתו, האנרגיה והכוח של נשמתו משתחררת והרגשות משוחררים להמשיך לזוז קדימה עם חייו.

כדי לשחרר את נשמתכם, אתם צריכים לדעת איך לזהות את המניעה והמחסום ("העניין") הספציפיים שחוסמים את האנרגיות שלכם מלזוז קדימה והעכשוויות של הפוטנציאל האדיר שלכם. דבר שני, אתם צריכים לדעת מה לעשות כשאתם מוצאים את המחסומים, הגישה בה עליכם לנקוט מולם ואיך מסירים אותם מהדרך.

בכל פעם שאתם מרגישים עצורים בגלל רגש כזה או אחר, זיכרון, מחשבה או תגובה של הגוף – זה אומר שאתם חסומים. אם אתם לא מסוגלים לישון, מרגישים פתאום חסרי מרץ ואנרגיות, מוטרדים, עייפים, הססניים, מודאגים וחרדים – כל אלה אינדיקציות שבדרגה מסוימת אתם תקועים. להעביר את זה או להתעלם מזמנים בהם אנו תקועים, זה כמו לסרב לענות לטלפון כשאלוקים מתקשר אליכם – או שאנחנו עסוקים, יותר מדי עייפים או שאין לנו את הרצון ולענות לו.

כמובן שלמתחילים זה מצריך זמן כדי להרגיש את הסימנים המובהקים של היותם תקועים. אבל למי שאכפת מהצמיחה הרוחנית שלו, בוודאי יבחין בבעיות הדחופות והברורות איתן הוא מתמודד: משבר בזוגיות, דיכאון, התקפי פאניקה, קשרי עבודה בעייתיים, תלות יתירה באחרים, צורך לשלוט באחרים, אפיזודות זעם מזעזעות, הצורך להישאר מסויג ועוד.

כדי לפרוץ את המחסומים שמונעים מאיתנו להתקדם הלאה בחיינו, אנחנו צריכים גישה. הגישה שלנו להסיר את הבלוקים שחוסמים את הצמיחה היא כמו הגישה שלנו עם התמודדות עם הבעיות עצמן. אנחנו שמים את עצמנו במצב של שקט בראש, כותבים או אומרים כל מה שעולה לנו בראש, גם אם אנחנו חשובים שזה לא חשוב ואפילו שטותי. דיבור חופשי למטרת הצמיחה והתערות בריאה בחברה הוא הכלי העיקרי להבנת המסרים שהקב"ה שולח לנו, ולשחרר את הכוחות לצמיחה הטמונים בנו.

מאמרים נוספים בנושא:

בוץ של רחמים עצמיים

רק חוק יחלץ אותך מהבוץ

שלולית מלאה בוץ?

מכור ל… בוץ!

נשמה תקועה

דברו אל הנשמה
לוחמת התמורות
פגישה עם הנשמה שלי

מה בתפריט?
האומץ לבכות
תתחיל עם משהו

תקועים בבוץ

המפתח והדרך השלישית

איש אחד מאחר באופן קבוע לפגישות, לא אוהב לחיות לפי "החוקים", מתחיל דברים אבל בקושי מסיים אותם. הוא לא אוהב להרגיש מחויב לשום דבר או לשום אדם, הוא יודע שזה לא הגיוני אבל הוא מרגיש שהוא מעל האדם שמוגדר בתוך החוקים או כמי שצריך לציית להם, לא כפוף להם, גם לא לזמנים או לגבולות. הרצון הכי גדול שלו הוא להרגיש משוחרר מאנשים וממחויבויות.

באחת הפעמים שחש כך, זה היה כשהוא ישב ליד שולחן העבודה שלו והרגיש שהוא כאילו כבול ללא יכולת לזוז. הוא ידע שהוא תקוע ולא יכול לעבוד, אז הוא הפסיק לנסות. ואז, נשען בנינוחות על הכיסא, לקח דף והחל לכתוב את הדברים הבאים לפי שלושה חלקים בהתאם למה שהרגיש:

חלק 1, ביטוי עצמי ספונטני

"אני לא רוצה להיות קשור לזמן… החוקים לא מתאימים לי… אני צריך חיים קלים יותר… למה אני צריך בכלל לעבוד קשה?… אני באמת מעל העבודה המשעממת הזאת… אני מרגיש מדוכא… אני שונא את עצמי… אני לא מסוגל לדבוק בשום דבר… יום אחד בכל מקרה אמות… למה להקשות על עצמי? בשביל מה? ובכלל, איפה אלוקים? אני מרגיש כבול, משותק, מרגיש לי כמו כשהייתי מוכה (כילד אביו היה מכה אותו)… לא יכולתי לזוז… אולי הייתי קשור (אולי אבא שלו קשר אותו)… לא הייתה לי שום דרך להילחם בחזרה…"

חלק 2, הערכה עצמית ספונטנית

"עכשיו אני רוצה להילחם בחזרה… עכשיו אני רוצה לשחרר רגשות שנעצרו בתוכי עם הזמן והחוקים… אבא שלי הוא כבר לא הנושא היום… היום הוא כבר לא יכול לפגוע בי… אבל אני חושב שאני נלחם באבא שלי כשאני מסרב לעשות את העבודה שלי… אני מנסה להרגיש יותר חזק מאבא שלי על ידי העקשנות והסרבנות להיכנע ולהתנחם כמו שכולם עושים… אני חושב שאני מנסה להרגיש כמו התוקף ולא הקורבן כשאני מאחר או מכריח אנשים אחרים לספק אותי… בסוף אני קורא לעזרה…" 

חלק 3, תפילה אישית

"השם, בבקשה תרחם עלי. אני צריך את העבודה שלי… אני לא יכול להתבטל ולהתעצל בעבודה… אני צריך דרך טובה יותר להרגיש כמו גבר… בבקשה השם, תרפא את פצעי הילדות שלי ועזור לי להתחבר לעבודה… להיות חלק מהצוות… להיות יותר יצירתי, לזכות לעוד ביטחון עצמי, להשתחרר מהצורך שלי לכעוס על אבא שלי… אני מבין שזה הדבר האמיתי שקושר אותי… בבקשה השם, אני לא רוצה לחיות עם יצר ההרס העצמי שלי יותר… בבקשה ממך, עקור ממני כל זכר של גאווה מהלב שלי ועזור לי להיות שמח עם מי שאני… השם, בבקשה, תראה לי שאני לא צריך להרגיש כמו קורבן יותר ואני לא צריך להיות כל הזמן אדם חסר התחשבות באנשים אחרים…"

את התהליך הזה הוא עשה במקום עבודתו. זה הצריך ממנו 10-15 דקות בכל פעם. הוא יודע שהוא צריך לעבוד יותר על הבעיות שלו, אבל תהליך קצר זה הספיק לשחרר ולהחזיר אותו למסלול העבודה.

זכרו! שאתם לעולם לא צריכים להאשים את עצמכם בגלל המחסומים והמניעות בחייכם, גם לא בבעיות שלכם! וכשאנחנו לא נותנים אישור או מתמכרים לבעיות שלנו, הגישה הטובה ביותר היא לכבד אותן כמסר מבורא עולם וכאלה הנושאות עמן כוונות טובות של אלוקים כלפינו. אם תזכרו שאלוקים מסתתר במניעה תתחילו לראות המניעה כקרש קפיצה, כהזדמנות להתקרב לבורא עולם ולהמשיך הלאה בחיים שלכם עם חופש ושמחה אמיתיים וגדולים יותר.

* * *

ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום למעלה מ-32 שנים, מטפל ומאמן בעזרת האמונה (אמונה קואצ'ינג) ועל פי משנתו של רבי נחמן מברסלב.