לראות אחרת

אור.

ולא רק אחד. יש שניים – פנימי וחיצוני. פיזי ורוחני. אור מאיר ואור מסנוור ומעוור את העיניים.

תנועת האור החיצוני היא מבחוץ פנימה, ולעומתה, תנועת האור הפנימי מקרינה מתוכנו החוצה.

כשמדליקים את האור מסלקים את החושך, אז אפשר לראות דברים שלא ראינו. כשמדליקים אור באופן פיזי – מנורה, פנס, נר, כמו הדלקת אור המודעות – גישה חיובית, תפילה – מאירים ומאפשרים למציאות להיות מוארת.

הימים ימי כסלו וחג החנוכה, שכבר נמצא במרחק נגיעה, מקדים אותנו בחינוך לראות אחרת את המציאות, את החיים, את האנשים ואת עצמנו. זהו חודש של "ימי חינוך".

הראיה הפיזית שלנו, כידוע, מוגבלת. היא רואה את מה שבשדה הראיה שלה. גם הראיה הרוחנית שלנו מוגבלת, היא רואה רק מה שנמצא במרחב המודעות. לכן הראיה חלקית. מה שרואים זו האמת, אבל רק חלק מהתמונה. לבני האדם יש נטייה להשלים את התמונה, דבר שנעשה לרוב על פי מחשבות הדמיון או ניסיון העבר. לא תמיד ההשלמה נכונה, אבל אנחנו מאמינים בה כאילו זאת התמונה.

למשל, אנחנו עומדים בחלון ומסתכלים על הנוף ורואים את הגינה. אם נעלה לגג נראה נוף אחר לגמרי. הנוף הנשקף מהחלון הוא נוף אמיתי אבל חלקי.

דוגמה נוספת. אנחנו רואים קופסה של עוגיות. המחשבה הראשונה שלנו היא שזו קופסת עוגיות. אולי גם נדמיין שאלו עוגיות מסוג מסוים, אולי גם כאלה שאנחנו מאוד אוהבים. אבל מה יש בקופסה? המחשבות שלנו יספרו לנו שיש עם עוגיות, אך כאשר פתחנו את הקופסה גילינו שבעצם היו שם אגוזים.

יש כאן שינוי של מקום המבט, במקום להסתכל על הקופסה מבחוץ הסתכלנו פנימה וראינו משהו אחר.

המסקנה מאוד פשוטה: שינוי המבט מאפשר לנו לראות במקום ראיה חלקית ראיה רחבה יותר ואמיתית.

מאמרים נוספים בנושא:

לראות צללים

האמת? אין לי בעיות!

רגע לפני!

לפני שמתלוננים

הפיאסקו של המתלוננים

מאחורי הקלעים של "כיף להתלונן"

בוקר לא רע, אחרי הכל

מרירות מדבקת

רק מילה אחת

תסמונת "אם רק הייתי…"

תשמעו, זה לא הסוס שרציתי

תספרו את הברכות

יום מלא צבעים

הימים המיוחדים האלה מסוגלים ללמד אותנו שהראות היא דבר משנה ומשתנה. ואם נסכים לזוז מהמקום הפיזי או התודעתי שלנו – נראה זוויות אחרות של התמונה.

בחיים, לפעמים אנחנו רואים רק רע, קשיים ובעיות. אכן, הבעיות קיימות אבל הן לא כל החיים שלנו, אלא רק חלק מהם. אם נסכים לא להיתקע במקום הפיזי והתודעתי של הבעיות, ונזיז את זווית הראיה שלנו, תתגלה לנו תמונה שונה לגמרי מהקודמת.

ומה זה להזיז את הראיה?

ישנן מספר אפשרויות לראות אחרת:

חופש – לזוז באופן פיזי. אם אנחנו עייפים, מתלוננים ומקטרים על הקשיים, אפשר להתנתק מהמציאות הזו, לקחת כמה שעות או ימים של חופש, להירגע, לנוח ולחזור עם ראיה חדשה וכוחות. כמובן, שמדובר בחופש שמטרתו להתחזק ולא חופש מתיש.

לראות טוב – לזוז בתודעה. להתחיל להתבונן על הטוב שיש, ולהעצים אותו. זה יפתח ויאפשר לראות את המציאות בפרופורציה אחרת. הרע בתוך מרחב של טוב נראה שונה מאשר לראות רק רע.

להודות – לשנות מקום בתודעה ולהיות במקום של הודיה ותודה. אם רואים את הטוב – זה טוב מאוד. אבל אם מודים עליו – זה כבר יכולת ראיה גבוהה.

תפילה – להיות בזווית ראיה בתודעה על ידי תפילה. מתוך ראיית הטוב והרע התפילה ממוקדת. תפילה מאפשרת לראות אמיתות עמוקות. אנשים רבים חושבים שאם אין להם עבודה ופרנסה צריך לפתוח את היום בחיפוש עבודה וגם כשיש זמן ולא מחפשים עבודה, צריך להתפלל על זה. ונראה לי שיש לפתוח את היום בתפילה ולהרבות בה וגם לחפש עבודה. למה? כי חיפוש העבודה משאיר ואתך בראיה של חסר, ואילו התפילה מזיזה אתכם לראיה של מקומכם האמיתי, שפע טוב, של קודם כל לראות את מה שיש ולהודות עליו ורק אחר כך אם 'חסר' להתפלל שיתמלא. לכן תפילה וראיה חדשה על המצב היא "מפתח מאסטר".

אמונה – להזיז מחשבה. לזוז מאזור הספקות לאזור האמונה.

שמחה – לזוז רגשית. כאשר משנים מקום רגשי, רואים תמונה אמיתית של המציאות. אם רואים שחורות, אם המצב הרגשי הוא מרירות ועצבות – הרי שזה רק בחלק מהחיים וקל לשקוע ולטבוע בזה. אם אנחנו משמחים את עצמנו, זה פותח את כל השערים. מסתבר שמה שנועל את השערים הם העצבות, הספקות והדכדוך.

מה שפותח את השערים הנעולים הם שמחה, ראיית הטוב, הודיה, אמונה ותפילה. לכן זה הזמן להדליק את המודעות. להבין שכל חושך הוא מצב של ראיה מצומצמת.

וחושך, למי שלא יודע, זה אור שלא התפללו עליו!

* * *

עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע". להזמנת הספר וסדנאות בריאות: 050-5574065, ednakadosh18@gmail.com וכן באתר www.ednakadosh.com