פרשת השבוע תצוה – לראות ולהבין
פרשת תצוה - ראיה נכונה ומאירה תלויה בדבקות, וככל שמתמעטים הגורמים המפריעים לדבקות, אזי הראיה הרוחנית משתפרת. לכן, צריך תמיד לדבוק במקור הבינה – הקב"ה!
תמימות הלב וראיית העיניים
מתוך יתר בגדי הכהונה, התורה הקדושה מצוה את החושן, אשר בו האורים ותומים, שנאמר: "את האורים ואת התֻמים והיו על לב אהרן" [כח, ל]. והנה, טמונים בכל אחד מפרטי הלבוש של הכהן הגדול סודות נפלאים ונעלים.
על לב אהרן, משמע שלא תהיה חציצה בין ליבו לבין האורים ותומים, וקשה, כי הכתונת סמוכה לבשרו, ועל הכתונת בא המעיל, על המעיל האפוד, על האפוד החושן, ורק בתוך כפל החושן מונחים האורים ותומים. נמצא שארבע שכבות חוצצות בין לב אהרן לבין האורים ותומים, כך שלא מדובר בחציצה גשמית. אלא, כוונת התורה הקדושה אפוא היא לחציצה רוחנית, וצריך ביאור.
אומר רבי נחמן מברסלב זי"ע (ליקו"מ קמא, תו' רנד): "עיניים הם דברים עליונים מאד, והם רואים תמיד דברים גדולים ונוראים, ואם היה האדם זוכה לעיניים כשרים, היה יודע דברים גדולים רק ממה שעיניו רואות". ובמקום אחר (שם, תורה צח) מוסיף: "כי הצדיק יש לו עיני ה'", המאפשרות לו ראיה רוחנית מרחיקת לכת, עד כאן יסודו.
האורים ותומים היו שמות קדושים שנכתבו על פי סוד שנמסר למשה מפי הגבורה, כפי שמפרש רש"י זצ"ל כאן: "כתב שם המפורש נתון בין כפלי החושן". הרמב"ן זצ"ל מסביר כי "מכוחם יאירו האותיות מאבני החושן אל עיני הכהן השואל במשפטם", ומשום כך נקראו אורים. אמנם, כדי לצרף את האותיות שהאירו בצירוף הנכון, צריך כהן בעל לב תמים, ומשום כך נקראו תומים. לדברי הרמב"ן זצ"ל זוהי "מדרגה ממדרגת רוח הקודש, היא למטה מן הנבואה, ולמעלה מבת קול שמשתמשים בה בבית שני לאחר שפסקה הנבואה ופסקו אורים ותומים".
מכאן, קל להבין ש"והיו על לב אהרן" מתאר חיוב תמימות הלב, לבל תהיה שום מחשבת פסול או שמץ חכמה חיצונית העלול לשבש או לבלבל את החשיבה הזכה והברה של הכהן הגדול. זוהי חציצה רוחנית, כאשר גורם כלשהו מפריד בין לב הכהן ובין השם המפורש. כשאין הפרעות אין חציצה, ולב הכהן הגדול דבוק בהשם יתברך, בחינת "שויתי ה' לנגדי תמיד" (תהלים יז, ח), תמיד דווקא, ללא חציצה וללא הפסק.
כהן גדול שלא הגיע למדרגה הנשגבת כנדרש, איננו מסוגל לקרוא את האורים ותומים כיאות. "ויעל אביתר" (שמואל ב' טו, כד), מפרש הרד"ק זצ"ל "כי באותו יום נסתלק אביתר מכהונה גדולה והכניסו צדוק תחתיו וכו', ולמה נסתלק באותו היום? כי שאל באורים ותומים ולא נענה ושאל צדוק ונענה", כי ללא רוח הקודש אי אפשר לראות נכון את האורים ותומים. באותו מעמד הבין דוד המלך ע"ה שנסתלקה רוח הקודש מאביתר, והגיע זמן חלות הקללה שקילל הקב"ה את זרע עלי, כי אביתר היה מזרע עלי לעומת צדוק שהיה מזרע פנחס.
העובדה שעלי הכהן חשב את חנה לשיכורה גם נבעה מטעות בקריאת האורים ותומים (ראה חומש סטון, פ' תצוה, בשם הגר"א). עלי שאל באורים ותומים בעניין חנה, והאירו האותיות ש – כ – ר – ה. עלי צירף אותם בצירוף לא נכון, וקרא "שיכורה". הקב"ה התכוון להודיע לו צירוף אחר, דהיינו "כשרה", שזאת אישה צדיקה וכשרה.
זהו מה שמלמד אותנו רבי נחמן זי"ע, שצריך לזכות לעיניים כשרות כדי להבין את מה שעינינו רואות, כי בינה היא בלב, ואי אפשר לזכות ללב מבין ללא דבקות במקור הבינה – השם יתברך. נמצא שראיה נכונה תלויה בדבקות, וככל שמתמעטים הגורמים המפריעים לדבקות, אזי הראיה הרוחנית משתפרת. אם לא טעיתי, זוהי בקשת הקב"ה מבניו אהוביו (שה"ש ח, ו): "שימני כחותם על ליבך", שיהיו דבוקים בקב"ה באופן שלא תהיה שום חציצה בין לבבם ובין שמו המפורש, עד כדי כך ששמו הקדוש יהיה חקוק על לוח ליבם. זהו סימן מובהק לתמימות הלב.
הלב התמים הינו לב נקי מכל פגם ופסול, שאין עליו דבר מלבד מחשבות קדושות. זהו תנאי לתפילה בכוונה והלכה פסוקה (שו"ע או"ח סי' צו, סע' א), "כשהוא מתפלל לא יאחוז בידו תפילין ולא ספר מכתבי הקודש ולא קערה מלאה ולא סכין ומעות וככר מפני שליבו עליהם שלא יפלו ויטרד ותתבטל כוונתו". נמצא שכל טרדה היושבת על הלב הורסת את התפילה ומהווה חציצה בין האדם ובין הקב"ה.
מכאן ניתן להבין את עצת רבי נחמן זי"ע (ליקו"מ קמא, תורה נב), שהתבודדות צריכה להיות במקום מיוחד איפה שלא הולכים בני אדם, בלילה, ובשדה, כי רק אז ניתן לפנות את הלב מכל בלבול ומכל עסקי העולם הזה ולדבוק בקב"ה ללא שום חציצה, דהיינו להתבטל אל השורש. בתנאים כאלה ניתן להגיע לביטול, כשהאדם זוכה להיכלל באחדות השם יתברך, ואין דבקות מעולה מזו. וכל הדבוק בהקב"ה זוכה לעיניים רוחניות, הרואות באמת.
היסוד הנ"ל של ראיה רוחנית הינו מוחשי דווקא בלילה ובשדה. בלילה, במיוחד במדבר, בשדה או ביער, בהעדר אורות אחרים, הכוכבים נראים היטב. מחוץ לעיר, בהעדר רעש, הכל נשמע היטב. בצירוף לילה ושדה, שומעים יותר טוב את הבת קול היוצאת מהר חורב. זהו כוחה של התבודדות בלילה ובשדה.
* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס" בכתובת www.lazerbrody.net
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור