לרצות את הדבר הנכון

גוף האדם זה לא רכב. "חלקי החילוף" לא
תמיד בהישג יד והם מאוד יקרים. מה תגיד
לביג-בוס כשתצטרך לתת לו דין וחשבון?
איזה תירוץ יהיה לך על כל סיגריה שעישנת?
 
 
אדם יכול להיות פיזיקאי גרעיני או ראש הממשלה עם IQ150, אבל אם הדחפים הגופניים שלו שולטים על מוחו, זה אומר שהוא נמצא בגדר חיה בגלל היצרים החייתיים שבו. פרופסור לביוכימיה שחסר מודעות רוחנית נמצא במרחק שנות אור מנהג מונית עם מודעות רוחנית. לא התארים וגם לא ה-IQשל האדם מעידים או קשורים ליוקרה האמיתית של האדם בתחום הרוחני, אלה הקשורים לעולמות עליונים, כל זמן שהם לא מנוצלים למטרה העיקרית לבואו של האדם לעולם הזה – עבודת השם.
 
רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו שכאשר אדם חי עם מודעות רוחנית – הנשמה והחיים הם אחד! הנשמה אף פעם לא מתה. ההיפך – הבורות, הגוף והמוות – הם אחד. בורות היא מוות רוחני. וכידוע, אין דבר כזה גוף שאינו מת. לכן כאשר אדם בוחר לפנק את הנשמה שלו הוא בעצם בוחר בחיים נצחיים. ואם הוא בוחר לרצות ולספק את הגוף, הבחירה היא מוות ח"ו.
 
שלמה המלך ע"ה, החכם באדם, מכנה את התורה "עץ חיים" ו"מקור החיים". לכן לתורה אין שום קשר עם הדחפים הגופניים של האדם, עם היצרים, שמבחינה רוחנית מושווים למוות, וברור עוד יותר שלתורה אין שום קשר עם תאוות הגוף המזיקות והמביאות מיתה על האדם. זו הסיבה לכך שאדם, ויהיה מי שיהיה, גם אם הוא מעשן – עליו לדעת שהוא רחוק מאוד מהתורה. מצטער, זה נשמע קצת לא נעים, אבל זה מה שאומרים הזוהר הקדוש ורבי נחמן מברסלב. לא תמצאו שום רופא שיאמר לכם שהסיגריות מועילות למוח או לגוף. ההיפך, ספרים רבים, מחקרים ומאמרים נכתבו בנושא זה, ובעיקר, על הנזק שהן גורמות.
 
כדי לקבל את התורה, להפנימה ולהיות אדם אמיתי שלומד אותה באמת, עלינו להתגבר ולהשליך, בסופו של דבר, את כל תאוות הגוף. בואו נחשוב לרגע, נולדנו עם תאוות גופניות חזקות, אולם השם נתן לנו את התאוות הללו למען מטרה מסוימת. כי התאוות הן כמו אש – אם אתה מכוון אותן לעשייה רוחנית, זה דבר נפלא. לרצות את התורה, את השם – זוהי חותמת האיכות של צדיק. דוד המלך ע"ה אומר (תהלים): "צמאה נפשי לאלוקים, לא-ל חי" – לא יכול להיות דבר יותר מרומם מזה. אבל כשהתאוות מכוונות להשביע את התיאבון חסר המעצורים של הגוף, שום דבר לא יכול להיות דוחה, ובמקביל – פוגע יותר מזה.
 
אף אחד לא נולד עם התמכרות לניקוטין. זה משהו שנרכש במהלך החיים. רבי נחמן מברסלב פעם גער בתלמידיו שעישנו, ואמר להם: "לא מספיקות לכם התאוות שנולדתם איתן, למה אתם מוסיפים עוד?"…
 
עכשיו אנחנו מדברים על סיגריות, אבל העקרונות שאנו למדים במאמר זה מתאימים לכל סוגי התאוות שישנן, לכן גם אלה שאינם מעשנים צריכים לתת את דעתם לנכתב כאן.
 
העובדה שאדם מעשן ומהווה סכנה ואיום על חיי אדם בצורה ממשית היום, היא עובדה רפואית שלא ניתן לערער עליה. גם גדולי הדור, ולא רק בדורנו, משווים את העישון להתאבדות. זאת, משום שבשני המקרים אדם הורג את עצמו בפעולות שלו עצמו. היום, גם על פי דעת גדולי הדור ורופאים רבים, אדם מעשן גורם נזק מכוון לעצמו, ודבר זה לכשעצמו הוא עבירה על דבר תורה: "ונשמרתם לנפשותיכם". וגרוע מזה, עשן הסיגריות עצמו מזיק לסובבים, ואלה נקראים מעשנים פסיביים.
 
הנזק, אם כן, הוא גדול מאוד, ולא מעט אנשים בכלל לא מודעים לזה. אך כמו על כל דבר בחיים, גם על זה על האדם יהיה לתת דין וחשבון. ולא רק על עצמו, אלא גם בתחום של בין אדם לחברו. כי איזו סליחה תבקש מאדם שהבריאות שלו נפגעה כתוצאה מהעישון שלך? יש לך את היכולת להחזיר להם את הבריאות התקינה שהייתה להם?
 
תארו לכם שהבוס שלכם נותן לכם רכב של החברה בה אתם עובדים, ובמקום למלא את המיכל בדלק, אתם ממלאים אותו בסוכר. אחר כך, בעזרת פטיש כבד מאוד, אתם מרסקים את הרכב ומנפצים את החלונות. טוב, אז לא רק ש'אתה מפוטר' יהיה לאלתר, תחשבו כמה כסף צריך לשלם על נזק שכזה. בר מזל יהיה זה שלא ימצא את עצמו מאחורי סורג ובריח…
 
זה בדיוק הנזק שאדם גורם לעצמו ובאותה צורה, גם אם זה לא נראה לעין. נזק כבד לריאות וללב. בשונה מרכב, שחלקי החילוף שלו בהישג יד וברוב המקרים אינם יקרים מאוד, איברי הגוף יקרים מאוד מאוד ובהחלט לא תמיד בהישג יד (תשאלו את אלה שמחכים בתור להשתלות). אנשים שזקוקים להשתלות אוספים את הסכום הנחוץ בקושי רב, נעזרים בתרומות ובעסקנים שעושים כל שביכולתם כדי להציל את חייהם. והמדובר בסכומים עצומים, מאות אלפי דולרים! אז מה תגידו לבוס?
 
ואנחנו לא מדברים על בוס בשר-ודם. ביום הדין, זה שאנו ממש בפתחו כמו בכל שנה, נצטרך לעמוד לפני השם ולהסביר לו למה עשינו נזקים, במכוון, לציוד ששווה מיליוני דולרים, גוף שהשם נתן לנו כפיקדון, כלי למלא את תפקידנו בעולם הזה. הלב והריאות שלכם לא שייכים לכם, כמו שהמכונית בחברה בה עבדתם לא שייכת לכם. לאף אחד אין זכות לפגוע באיברי גופו או של הסובבים אותו. בואו נתפלל שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה נקייה מעשן הסיגריות וכולנו נזכה בבריאות טובה, אמן.
 
גמר חתימה טובה ושנה טובה ובריאה.