מאמינים בחלומות?
יש כאלה שלא מאמינים בחלומות, יש כאלה שאוהבים לחלום כל הזמן, אבל יש כאלה שהחלומות שלהם שינו את ההיסטוריה כולה! הרב שלום ארוש על האדם שעשה את זה בגדול!
נכון, כולנו חולמים. אבל האם יש בחלומות הללו מסרים? האם הם מעידים על משהו בנו או עלינו? על הסובבים אותנו? ושמא יש בהם השלכות על העתיד?
בכל אופן, כשמדברים על חלומות אי אפשר לא לגעת בחלק הכי 'חם' בתורה שעוסק בחלומות שהפכו למציאות, ואשר סייעו לא מעט לאבותינו במצרים.
הסיפור של יוסף ואחיו הוא ללא ספק אחד הסיפורים המדהימים והמרתקים והמרגשים ביותר בהיסטוריה העולמית. היה שם סכסוך משפחתי קשה שנגמר בצורה מזעזעת והשאיר משפחה מדממת, הוא גם לוקח אותנו לסיפור אישי קורע לב שמתהפך להצלחה מסחררת שהעולם אי פעם חווה. יד הבורא שמזעזעת את כל העולם על מנת להוביל מהלכים מרחיקי לכת, משל היה זה לוח שחמט שמשני צדדיו יושבים מומחים שמחשבים כל צעד. וה"עלילה", אם אפשר לכנות כך את הפסוקים הקדושים, שמגיעה לשיאה בהתמודדות שבין יוסף לאחים.
במפגש עם אחיו ברור הדבר שהוא לא רצה חלילה להתעלל באחיו או להתאכזר אליהם. אבל למה הוא עשה להם את התרגילים וההטעיות? הרי יכול היה להתגלות אליהם, להטיף קצת מוסר ובזה זה היה נגמר. אבל המסר הוא פשוט מאוד: הוא רצה לעורר אותם. יותר נכון, שהם יתעוררו מעצמם להבין את הטעות שעשו. והוא אכן הצליח, במידה מסוימת, כשפי שניתן לראות מדברי אחיו ש'נשברו' אחרי כמה שעות של חקירה באומרם: "אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת". זו המסקנה המתבקשת. יוסף השיג את מטרתו. אבל הוא בכל זאת ממשיך, וגם בזה המטרה ברורה לגמרי על פי הפשט: הם מכירים בחטאם ועכשיו הם צריכים גם לתקן, והתיקון נעשה עם בנימין שבנקודה שלו הוכיחו את נאמנותם לאחיהם.
אבל צריך לתת את הדעת לעוד יסוד עמוק שמתגלה כאן: יוסף נמצא בתפקיד המחנך, והאחים הם אלה שצריך לחנכם. זאת המציאות. בדיוק כפי שראה יוסף בחלומו – שהאחים צריך להישמע אליו ולהיות כפופים לו. וזה מה שהם עושים, כי אין להם הרבה ברירות.
אך האם בזה התקיים החלום וזהו? האם החלום תיאר רק מציאות חד פעמית שהייתה עתידה להתרחש – ואכן התרחשה, או שמא הוא מבטא מציאות רוחנית קבועה, והקיום של החלום בפועל רק מגלה שעל פי המציאות הרוחנית האחים, עם כל קדושתם, צריכים לכופף קומתם ולקבל מיוסף הצדיק חכמה ודעת?
האם בזה התקיים החלום, שהאחים, עם כל קדושתם, היו צריכים לכופף קומתם ולקבל מיוסף הצדיק?…
לפני התשובה, הקדמה קצרה. חשוב לציין שאין לנו השגה באחים המהווים את י"ב השבטים. אולם, חכמינו הקדושים כר קראו עליהם את המקרא: "איוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף ליבו". זו ביקורת קשה ונוקבת והיא לא באה להמעיט בהערכתנו אליהם, משום שכולנו ננסים על גבי ענקים שרק בכוח כל גדולי הדורות יכולים להתבונן על ה"טעויות" של הדורות הראשונים ולא על מנת לשפוט אותם, אלא כדי ללמוד את המסר אלינו היום.
מאמרים נוספים בנושא:
ברוח זו ננסה לנתח את הטעות הגדולה של האחים, כדי ללמוד לעצמנו בלבד מה עלינו לעשות ומה ללמוד מהמכשלה של הגדולים. כמו שאמרו חז"ל על דוד המלך ועל חטא העגל – שלא היו ראויים דוד וישראל לאותו המעשה ומשמים הכשילו אותם כדי ללמד מסרים לדורות, כך גם השבטים הקדושים שבוודאי לא היו פחות חכמים וצדיקים מאף אחד, ולאור קדושתם לא היו צריכים לטעות שום טעות, אבל משמים סובבו כך כדי שנלמד אנו מסרים יסודיים לחיים.
עכשיו לתשובה. זה ברור ופשוט שהחלומות תיארו מציאות קבועה! וזה אכן מאוד יפה שהאחים נכנעים לפני השליט המצרי, אבל הקיום של החלום באמת הוא שהאחים ייכנעו לפני יוסף, כאשר הם מגלים שהוא יוסף.
כי את הנס הזה אי אפשר לפספס: האח האבוד, שהיה מנותק מהמשפחה יותר מעשרים שנה, עומד בצדקותו ובקדושתו ומגדל בנים קדושים בלב המקום הטמא ביותר; הוא הסמל של הקדושה לדורות עולם; הם רואים שהוא אוהב אותם ולא נוקם ולא נוטר אחרי כל מה שעשו לו; הם רואים שהחלומות מתקיימים, מה שאומר שהקב"ה אכן בוחר וחפץ ביוסף שיהיה לראש. והעיקר הוא, שהם ראו את האמונה של יוסף! הוא רואה את מציאות הבורא בלבד לנגד עיניו, הוא עמד בניסיונות בלתי אפשריים באמונת אומן, בשירה בשמחה ובריקוד. הגדולה והכבוד שיוסף זכה להם רק מגלים שהקב"ה בוחר בו: ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו!
כאשר רואים דבר כזה – איך אפשר לא להתעורר? היה עליהם להכתיר את יוסף למנהיג בלתי מעורער ולומר לו, 'אתה השליט, עמוד האמונה שבדור, זכית לפי שניים ברוחו של יעקב אבינו, אתה ההמשך הישיר של הדעת הנפלאה של אבותינו הקדושים, רק אתה יכול ללמד אותנו אמונה, שהרי כמעט שפכנו דם נקי, גרמנו לצער ומאבינו הסתלקה השכינה הקדושה במשך 22 שנים, והגם שראינו את יד השם מידה כנגד מידה לא הבנו את המסרים כמו שצריך, ליבנו זעף עליו, הרהרנו אחר מידיותיו. אנחנו צריכים מורה דרך כמוך, מנהיג אציל ונפלא כמוך, טעינו כשטענו "המלוך תמלוך עלינו"? כשחשפת בפנינו את חלומותיך. עכשיו, אנו מבקשים סליחה ומודים ואומרים, אכן, אתה תמלוך עלינו!'
אלה משפטים שהיו צריכים להיאמר אך לא נאמרו. משפטים שבכוחם היה למנוע את כל גלות ושעבוד מצרים. אילו רק היו זוכים אז ללמוד מהצדיק את דרך האמונה השלמה, להודות לבורא עולם על הכל ולשמוח בכל מצב – לא היה שעבוד ולא הייתה גלות! אם המצרים היו עושים מה שעושים, עם ישראל היו בני חורין, רואים לנגד עיניהם רק את הבורא ונשארים בשמחה גדולה.
כל זאת בוודאי שהיה מאת הבורא, שהרי עם ישראל היה צריך לעבור את כל מה שעבר עד עצם היום הזה. אבל עכשיו אנחנו רוצים ללמוד מסר נפלא לעצמנו, כדי לדעת איך לצאת מהגלות הארוכה הזו בה אנו נמצאים. אנו, הדור שחי היום, צריכים ללמוד מכל הדורות. נכון שהיו צדיקים וקדושים שאין לשער את מדרגתם, אבל המציאות היא שהגלות עדיין כאן, הגאולה טרם הגיעה. היו דורות מלאי תורה, קדושה ודעת, ובכל זאת, משהו היה חסר – את הנקודות העמוקות והיסודיות ביותר תמיד היה קשה לתפוס. אפילו בדור דעה, דורו של משה רבינו, דור של נבואה – לא הכירו בערכו האמיתי של משה, לא הפנימו את מסרי האמונה, ובכל פעם חזרו לחטא בכיית חינם, תלונות וטרוניות על כלום.
והבורא, לא רוצה לגאול אותנו? בוודאי שכן. אבל אנחנו צריכים לרצות להיגאל. הרופא רוצה לעזור לחולה, אבל החולה קודם צריך להגיע אליו ולבקש את עזרתו. ולרצות להיגאל זה אומר שאנו צריכים לחפש את השורשים העמוקים ביותר לעיכוב הגאולה ולתקנם. אנחנו לא יותר חכמים מהשבטים, אבל בזכות הצמיחה הרוחנית, התורה והמצוות, התפילות, הדמעות ומסירות הנפש של כל הדורות – הקב"ה רוצה לגאול אותנו וביחד עם זאת ללמד אותנו לתקן את חטא השבטים. הרי אנו ילדיהם, הצאצאים שלהם מדורי דורות, והם מצפים מאיתנו שנכיר בדעת של יוסף הצדיק ונלך בדרכו – נשמח ונרקוד גם ברגעים הכי קשים, כמו בית הכלא שבו היה יוסף הצדיק, ונראה את הבורא לנגד עינינו בלבד!
אולי גם זה יעניין אתכם:
נשמח ונרקוד גם ברגעים הכי קשים…
זו סיבה מספיק טובה להתאמץ בכל הכוח ולחפש בעולם כולו את הדעת של יוסף. ואיך זוכים בזה? אם הייתם שואלים את יוסף הוא היה אומר לכם את הדברים הבאים:
"ילדים יקרים ואהובים שלי, למדתי עם גדול הדור – אבי יעקב אבינו. אבל בורא עולם לא רצה את הלימוד שלי מתוך מנוחה ושלווה, אלא שאקנה את הדעת העיקרית – שהיא לדעת את השם! ואת זה קונים מתוך ניסיונות ואתגרי החיים. לכן אל תתבלבלו ממה שעובר עליכם והתחזקו מכל דבר. בקשו אמונה ודעת. יותר מזה, קנו אותן!
"אתם בוודאי גם שואלים מה זה אומר "לדעת את השם"? ובכן, ראו קודם לכל את הקב"ה ולא בני אדם! כפי שעשיתי אני כשהייתי עבד בבית פוטיפר ובבית האסורים, רק את הבורא ראיתי ולא חשבתי מעולם שהאחים הרעו לי, כי ידעתי שאני בידיו של הבורא, האבא הכי אוהב שרק הוא לבדו עושה הכל באהבתו אלי ואין אדם שיכול להרע או להיטיב. לכן תמיד אמרתי תודה על הכל – גם על הטוב וגם על הרע!
"ובנוסף, תמיד דיברתי עם הקב"ה בלי שום ספר, כי מי שלא יכול לדבר עם הבורא במילים האישיות שלו לא יכול לדעת את השם ולהכיר אותו, ובגלל ששם שמים היה שגור בפי והייתי עסוק כל היום בשיחה עם בוראי, חברי ואבי אהובי הטוב, זכיתי להצלחה מסחררת!
"לא פעם שאלו אותי איך החזקתי מעמד שנים כה רבות בבית האסורים המצרי. האמת? מכיוון שכך הרגשתי – שלא הייתי במקום כזה. נכנסתי לכלא עם חיוך ומיד הפכתי למנהל בית הכלא. כי מי שרואה רק את הבורא לנגד עיניו ולא מתרעם – אין לו שום רע בחיים. במקרה שלי אפילו רקדתי ושרתי כל הזמן, שמחתי ושימחתי את כולם. למה שלא תנסו גם אתם לעשות את זה?
"לדעת את השם זה לראות אותו, לדבר איתו ולהאמין באהבתו! זה כלל גדול וחשוב מאוד שחייבים ללכת איתו כל הזמן, אמצו אותו! אם תראו את הקב"ה בכל מה שעובר עליכם – יהיה לכם שלום בית, וגם לא תריבו עם השם. אם תבטחו בו שאתם נמצאים רק בידיים האוהבות שלו – לעולם לא תחוו דאגות על הפרנסה. אני אומר את זה מכלי ראשון – כמו שאני לא דאגתי מעולם, לכן זכיתי לפרנס את כל משפחתי היקרה והעולם כולו! כשתדעו את השם באמת – לא תדעו כל פחד ותצליחו בכל מה שתעשו! למה? כי השם אתכם!"
אלה דברי יוסף שמלמד אותנו, מתוך פסוקי החומש ומדרשי חז"ל, ודעת נפלאה זו נמצאת היום בספריו המדהימים של רבי נחמן מברסלב ותלמידיו. ואם אנחנו רוצים את כל הטוב – בכל תחום בחיינו, ובעיקר את הגאולה – עלינו להתחבר לדעת זו וליישמה בחיינו!
כי זה לא היה סתם חלום!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור