מה כבר רציתי?
מכירים את זה שאתם רוצים להגיע אל נקודת האמת ובדרך הגעתם לכל מיני מקומות? הרפתקאות עליזה טייטלבאום במסע המיוחד שלה אל האמת.
ולפעמים, גם הסיטואציות האלה הן חלק מהחיים.
ידעתי שאני יהודייה, אבל ממש לא הרגשתי את זה. ויתרתי על הרצון שלי להיות אסטרונאוטית, כמו שתמיד רציתי (חחחח….) אבל גיליתי שאפשר להגיע גבוה, הרבה יותר מזה שאסטרונאוטים מגיעים אליו, גבוה יותר מכוכב מאדים ושאר הכוכבים, ובעצם, להגיע עד כיסא הכבוד של בורא עולם.
אז מי הכי קרוב לאלוקים?
הרב.
ואיך אני יודעת את זה?
בחזרה בזמן, למגמת מוזיקה בקולג' בו למדתי בארצות הברית. היה שם בחור נחמד בשם לויד בורל, טיפוס מעניין אך לא יהודי. הוא אהב לאכול קילבסה (נקניק מסורתי פולני) ופחזניות עם קרם יווני ביחד עם אביו האלמן והזקן, שחלקו ביחד דירת חדר.
יום אחד אבא שלו חלה ונפטר, וזה היה באשמתי.
ולמה אני מתכוונת 'באשמתי'?
הוא היה קתולי טוב ואני יהודייה, לא הכי טובה. אלוקים שלח לנו מסר באינסטגרם: 'תתרחקו אחת מהשנייה, או ש…' כן, אני יודעת שהחולי היה קשור איכשהו לכל הפחזניות והנקניק הפולני, אבל גם אלי.
אז לויד אמר לי 'לכי ממני' ופשוט נעלם. אבא שלו נפטר והכוחות העל אנושיים שלי לא עזרו לעצור את זה. שום עקבות, שום דבר לא נשאר מלויד. נעלם כלא היה. אפילו אם תחפשו בגוגל לא תמצאו. אתם מוזמנים לנסות.
מזה הבנתי שבגלל שאני יהודייה אני לבד ואומללה. כי מה זה יהודי, בעצם? איזה יצור שהקוזקים הרגו פעם בסוקוליבקה.
ואז גיליתי שיש את הדבר הזה שנקרא רב.
ומה זה רב? מישהו שצעק על אבא שלי והחברים שלו ששתו בירות באיזו מסיבה ביער הפולני עם החברות שלהם. יכול להיות שגם הם אכלו קילבסה, שכנראה גם לא היה כשר… בכל אופן, הבנים והבנות הרביצו לרב. אבל מה אתם חושבים שסבא שלי עשה?
הוא 'חתך' מפולין והיגר לניו יורק כדי שהרב לא יציק לו יותר. ולא רק, גם שלח כסף לחברה שלו בפולין, עד שאבא שלה כתב לו שכבר לא ישלח כי הנאצים הרגו אותה.
ביער.
מזה למדתי שלא מתעסקים עם רב. ומכיוון שכם, חמדתי לעצמי את הכוח הזה. כלומר, אנשים כבר הרביצו לי.
כמובן שהכוח של הרב מגיע מקרבה אמיתית לבורא עלם, אבל איך משיגים את זה?
מאמרים נוספים בנושא:
עניין של גישה: שיטת המינימליזם
אתם בטח כבר מכירים כמה אפשרויות להשגת קרבת אלוקים בלי להיות רב. אבל באותו זמן, בחשיבה המצחיקה שלי, לא ידעתי שום דבר. לא היה לנו את הרב שלום ארוש או הרב אליעזר רפאל ברוידא וספרי מוסר והכוונה מקסימים שיש היום, שעושים להרבה אנשים חיים קלים. פעם האמנתי שאין לי שום ברירה אלא להיות רב, או רבה אישה.
אבל גם מהר מאוד הבנתי שזה לא אפשרי.
אלא אם כן אני מצטרפת לבית ספר לרבנים/רבו'ת רפורמי או קונסרבטיבי.
הרעיון קסם, אז הלכתי על זה.
מבית הספר הרפורמי קיבלתי אפליקציה עם מלא הוראות – להביא ים של טפסים, המלצות, הוכחות שהייתי חברה בארגונים יהודיים ועוד כמה דברים שאני לא זוכרת. לי לא היה שום דבר מכל מה שהם ביקשו. הרב היחיד שהכרתי הוא אורתודוקסי, והוא לא רצה לתת לי מכתב המלצה. העוזר שלו, שריחם עלי, כתב משהו על כך שאני תלמידה טובה כי הגעתי מדי פעם לשיעורי תורה בבית הכנסת.
בלילה שלפני הריאיון עם הרבנים הרפורמים לא הצלחתי להירדם. לא היו לי את המסמכים וההוכחות וכל מה שהם ביקשו. לא מצאתי שום דבר יהודי בעצמי בכלל, חוץ מזה שהקוזקים הרגו את סבא רבא שלי, והנאצים הרגו את החברה לשעבר של סבא שלי, והרבנים שהזהירו את שני הסבים שלי שלא הקשיבו להם.
ואז, נזכרתי בנרות השבת שראיתי בבית חב"ד והחלטתי שאעשה מזה עניין. בדיוק! כי חב"ד הם גם ארגון יהודי עם פעילות יהודית.
ברור שלא הלך לי כמו שרציתי. הרבנים ירו שאלות כמו, 'מה החבר שלך אומר על זה שאת רוצה להיות רבה?'
החבר שלי באותם ימים היה סטודנט למשפטים בהרווארד והוא לא בדיוק אהב את זה. אבל מה יכולתי לומר חוץ מ'אה… ברור שהוא אוהב את הרעיון'.
אחר כך, כשהם גילו את שלא בדיוק הייתי חברה בארגון יהודי כלשהו, הם ממש 'צלו' אותי על זה. השקר היה שקוף לגמרי. המכתב של העוזר של הרב ונרות השבת של חב"ד גם הם לא עזרו לי.
ואחרי שיצאתי משם נזכרתי ששכחתי לומר להם שאכלתי פעם פלאפל כשר בעגלה של פייר, זו שנמצאת בצד השני של הכביש מול הקולג' בו למדתי.
ולמה אני מספרת לכם את כל זה?
כי יקרים שלי, כל מה שרציתי היה קרבת אלוקים, לשתות ממי החכמה האלוקית, להרוויח שתי שפות – עברית וארמית… לא הבנתי למה הם לא הצליחו להבין את זה!! אבל גם יודעת שאז לא היו לי את הרב שלום ארוש שיסביר לי שלימוד מורחב אכן יכול לקרב אותי לבורא עולם, אבל גם בלי הכלים שהייתי זקוקה להם אז בארגז הכלים שלי – התפילה האישית יכולה לעשות נפלאות, ובעזרתה אף להגיע למה שאני באמת צריכה. הרחבה בנושא תוכלו למצוא בספרו המדהים בשדי יער.
באותו ערב חברה שלי מצאה אותי על הרצפה בדירה המשותפת שלנו בוכה בלי סוף, מדוכאת עד עמקי נשמתי, וכמו כל חברה טובה היא גררה אותי מהבית לאיזה פאב, שאליו הגענו במשך שלוש שנים כל סופשבוע. אבל אל דאגה, בכל תחתית יש את המקפצה הזו שמעיפה אותך בחזרה למעלה, מחוץ לבור העצבות והייאוש. ברוך השם, גם זה קרה.
והכי חשוב, גיליתי שאני לא צריכה להיות רב או רבה או חברה באיזה ארגון כדי להרגיש קרבת אלוקים. מה כן? צמא אמיתי וכנה ואלוקים באהבתו העצומה והאינסופית פשוט יחבק אתכם, בדיוק כפי שאתם ומי שאתם.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור