מה קורה בעולם הרוחות?

קראתי את ספרה של עינת שמשוני – רוחות טובות. והאמת, שהופתעתי.

נכון שאני אוהבת סיפורי פנטזיה, אבל לא ציפיתי מאישה דתייה לכתוב על חומרים כאלו. הסיפור עוסק בנערה שיש לה הכל, בת יחידה להורים מצליחים, שלא מוצאת טעם ותכלית לחיים ומחליטה להתאבד. הערכתי את האומץ שהיה לסופרת להתעסק עם נושא שכזה. בראש ובראשונה, לתאר מצב של נערה שבוחרת לשים קץ לחייה – ומצליחה. לא קראתי ספרים רבים שעוסקים בזה, כי זה נושא כה רגיש ונפיץ שבשביל לכתוב עליו, אתה חייב לעבור בעצמך תהפוכות נפש, דבר שדורש התמודדות והיערכות.

בן דודי האהוב – שחף, התאבד כשהיה בן 15. מאז עברו כבר שבע עשרה שנים. הכאב עדיין שם, עמוק. תחושת ההחמצה, התסכול, חוסר היכולת להכיל ולהבין – זה תמיד מלווה אותך, ולעולם לא יעזוב.

שחף ז"ל היה ילד אהוב שהיה לו הכל. במידה מסוימת, הקריאה בספר גרמה לי לחזור ולהתחבר אל הרגע של המעשה שעשה. הגיבורה בסיפור מתחרטת על המעשה שלה. אני מקווה שגם שחף מתחרט אחרי, שאולי, חזה בסבל ובהרס שהותיר אחריו. נכון, יש כעס לנותרים, אבל בכל מקרה של מוות הכעס הוא חלק בלתי נפרד מתהליך האבלות. אני מתפללת לעילוי ותיקון לנשמתו ומקווה שהכל באמת היה ועדיין לטובה.

בהמשך הספר, פוגשת הגיבורה נשמות שתקועות בכף הקלע – עוד נושא לא פשוט לכתיבה. במסגרת תיאור דמויות הסיפור נגלים לקורא היבטים בהיסטוריה של עם ישראל, ועולה השאלה – מדוע דווקא הנשמות הללו תקועות? ומה יעזור להן לעבור הלאה?

במובן הזה, כל אחד מאיתנו יכול להתחבר לקונספט של דבר מסוים שתקוע בחיים שלו, כזה שמאלץ אותנו להתמודד עמו שוב ושוב בכל מיני שלבים בחיים. בסופו של דבר, עצם זיהוי הנקודה מאלצת אותנו להתמודד ולהתחבר לעצמנו, וכשאנו מסכימים לשחרר את מה שתוקע אותנו אנו עוברים לעולם הבא.

מאמרים נוספים בנושא:

תיקון נשמה

לא קונה לך אהבה

מה יגידו בשמים?

רק כמה מילים

מילה טובה או תרופה?

להיות גדול מאלף ועד תו

תגיד, אתה מאושר?

הברכה שאחרי הכאב

למרות שאני אוהבת פנטזיה, העיסוק בחיים שלאחר המוות מלחיץ אותי, אבל בכל זאת, הסתקרנתי לשמוע על המחקר שעשתה הסופרת על הנושא, במיוחד בהקשר הפן היהודי.

פניתי אל עינת שמשוני המחברת בשאלה, והנה מה שהיא השיבה לי:

"רוחות רפאים זה משהו שלא קיים בספרות המיסטיקה היהודית. יש מלאכים, שדים, שרפים, מזיקים, חיות קודש ועוד. יש גם התייחסות למעבר של נשמות בין העולם הזה לעולם הבא, כמו למשל במקרה של העלאה באוב, דרישה אל המתים או דיבוק. אבל רוחות רפאים, במובן של נשמה שנשארת בעולם הזה בדרך קבע, אין. לכן בהתחלה בכלל לא פניתי למקורות יהודיים. חקרתי קודם את הייצוג של רוחות רפאים בספרות כללית, אבל כל מה שמצאתי שם לא הניח את דעתי. ההתייחסות אל רוחות רפאים הייתה מאוד סטריאוטיפית ולא אחידה. מבחינתי, כדי להצליח לכתוב את הדמויות שלי בצורה אמינה ולהבין את העולם שלהן, הייתי צריכה להבין מה זה אומר להיות גוף ללא נשמה, מה היחס בין נשמה לגוף. בנקודה הזו יש ליהדות דווקא הרבה מה לומר. אנחנו נוטים לתפוס את הגוף ככלי של הנשמה, אבל היחס הוא הרבה יותר מורכב. הגוף, במובן הרחב של כל העולם הגשמי, מאפשר לנשמה לבטא את הכוחות שלה. בגלל זה הרגש החזק ביותר אצל הרוחות בספר הוא התסכול, חוסר היכולת לפעול או להשפיע על המציאות. באין גוף, הנשמה חסרת אונים.

לאן הולכות נשמות האנשים שעושים את הצעד הקשה והכואב ומתאבדים?…

"הלכתי להתייעץ עם הרב שמואל אליהו שהפנה אותי אל שני טקסטים שנשענתי עליהם הרבה – קונטרס היחיאלי ושער הגלגולים לאר"י. כמו כן, הסתמכתי על ספרי הלכה שעוסקים בדיני אבלות ודרכם אפשר להבין כיצד היהדות רואה את תהליך הפרידה של הנשמה מהעולם הזה, מה תפקידו של ההספד, של אמירת הקדיש, כיצד נכון להכין את המת לקבורה.

"היו כל מיני מושגים שדרשו בירור – מה זה כף הקלע? מה זה הישארות הנשמה? מה זה חיבוטי הקבר? האם בעולם האמת יש מקום לבחירה חופשית או לרצון? האם נשמה בעולם האמת היא בחינת מלאך? לא להכל מצאתי תשובות. לרוב השאלות מצאתי יותר מדי תשובות שסתרו אחת את השנייה, אבל הן נתנו לי כיוון חשיבה. הם עזרו לי לשרטט עולם נפשי לדמויות שלי, שהוא אמנם לא "נכון" מבחינה עובדתית, אבל אני מרגישה ומקווה שהוא נאמן לרוח היהדות".

אז למרות שהספר מיועד למבוגרים, חשבתי שהוא דווקא יכול להאיר לבני נוער, וכך אולי, למנוע מעשה טיפשי שאין ממנו חזרה, ובעיקר הרבה הרבה סבל לנותרים מאחור.

לעילוי נשמת שחף בן רות דבורה ז"ל, שנפטר בט"ו בשבט.

* * *

שרון רוטר, מוסיקאית יוצרת זמרת וכותבת, מקדמת נשים יוצרות. רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו. אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com