מועדים

 

עיקר פגם אמונת חכמים הוא על ידי החולקים על החכמים האמיתיים מחמת שהם חכמים בעיניהם בחכמות ההבל של העולם הזה, שכולם הם חוכמות של שקר, מאחר שאין זוכים על ידי חוכמות אלו לתכלית האמיתית והנצחית. ובאמת שורש כל החוכמות אלו, הן חוכמות חיצוניות ממש של המחקרים והפילוסופים, הן סתם חוכמות של העולם, שהם נגד נקודת האמת, הכל נמשך רק מחמת שכל כוונתם הוא בשביל תאוות הגוף, שזה בחינת אכילת חול, שהכבד ניזון תחילה ואחר כך המוח, ועל ידי קדושת עונג שבת, שאז המוח ניזון תחילה, על ידי זה נכנעים כל החולקים הנ"ל ונתתקן אמונת חכמים.

 

 

האדם בעצמו הוא עולם קטן ונכלל בו כל העולם ומלואו, מכל שכן האדם וביתו שנכללים בהם כל האומות ונלחמים ומתגרים זה בזה. ועל כן לפעמים כשאחד יושב לבדו ביער יכול להיות שיהיה נעשה משוגע. וזה נעשה מחמת שהוא לבדו ונכללים בו לבד כל האומות והם מתגרים זה בזה והוא מוכרח להתשנות בכל פעם לבחינת אומה אחרת כפי התגברות אומה על אומה שהם כולם נכללים בו לבדו. ומחמת זה יכול להשתגע לגמרי מחמת התהפכות הדעות שבו על ידי התגרות האומות שנכללים בו לבדו. אבל כשהוא בישוב בין אנשים יש מקום למלחמה להתפשט בכל אחד מבני הבית או בין השכנים.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.