מוקצה בכלי שמלאכתו לאיסור,כלי שמלאכתו להיתר

 

 

א. מותר להוסיף בשבת מים למכשיר אדים קר, לצורך חולה אף שאין בו סכנה. ולפיכך אין בו דין מוקצה כלל. (ילקו"י ד/ב תכט בהערה)

ב. תנור אפייה חשמלי שיש בתחתיתו גלגלים, אם צריך למקומו מותר להזיזו ממקומו בשעה שאינו פועל. וכן אם נפל תחתיו חפץ כלשהו, מותר להזיזו כדי ליטול את החפץ. אבל בשעה שהתנור פועל אין להזיזו אפילו לצורך גופו ומקומו, מכיון שיש שם גופי חימום גלויים, חשיב כבסיס לדבר האסור. (ילקו"י ד/ב תל)

ג. יש אומרים שתפילין דינם ככלי שמלאכתו לאיסור, מאחר שאסור להניחן בשבת. ולכן אסור לטלטלם בשבת כי אם לצורך גופו או מקומו. והיינו, אם רוצה לטלטלם על מנת ללמוד מהם צורת הקשר, וכדומה. וכן אם התפילין מונחות על הספסל ורוצה להשתמש במקומם, מותר להעבירם למקום אחר. [וכן אם התפילין נפלו לארץ, מותר להרימם בשבת]. ונרתיק התפילין וכן הכיסויים, גם הם מוקצים. ויש אומרים שאין לתפילין דין מוקצה בשבת, ומותר לטלטלם אף מן החמה לצל. ולדינא נראה שנכון להחמיר בזה שלא לטלטל התפילין אלא לצורך גופן או מקומן. (ילקו"י ד/ב תל)

ד. בית של תפילין קודם שהניחו בו את הפרשיות, יש אומרים שיש לו דין מוקצה, ויש חולקים. (ילקו"י ד/ב תלד בהערה)

ה. פרשיות שהוציאום מבתי התפילין, מותרים בטלטול בשבת, כדין מזוזה. (שם תלד)

ו. סולם שבבית העשוי לטלטלו מזוית לזוית לצורך כלשהו, אינו מוקצה, ודינו ככלי שמלאכתו להיתר. ולכן מותר לטלטלו בשבת בפרט כדי להוציא על ידו איזה דבר מן הארון, או להניח ספרים באיצטבא גבוהה, וכדומה. וכן מותר להעבירו מהחמה לצל, או להכניסו לבית כדי שלא יאבד, וכדומה. אך סולם של סיידים או של בנאים, שרוב מלאכתו לאיסור, דינו ככלי שמלאכתו לאיסור. (ילקו"י ד/ב תלד)

ז. מנורת חשמל שכבתה בשבת ע"י שעון-שבת אוטומאט של שבת שמכבה ומדליק בשעות קבועות, אם רוצה להוריד את הכפתור כדי שהמנורה לא תידלק עם התחדשות זרם החשמל ע"י השעון, יכול לעשות כן ע"י שיתנה מערב-שבת תנאי מפורש שיוכל להוריד את הכפתור לאחר שיכבה ע"י השעון. ואף שתנאי אחד מועיל לכל השנה, טוב להתנות בכל ערב-שבת. ועדיף שיתנה בפיו בפירוש. ואם שכח ולא התנה כלל, מותר לומר לגוי להוריד את הכפתור.

ח. תרופות, יש להם דין מוקצה בשבת לאדם בריא. אולם מותר לטלטלן לצורך חולה, אפילו כשחלה בשבת, ולא אמרינן בזה מגו דאיתקצאי בבין השמשות איתקצאי לכולי יומא.

ט. כדורי ויטמינים הרגילים ליקח אותם גם אנשים בריאים, מותר לטלטלן בשבת ככלי שמלאכתו להיתר. (ילקו"י ד/ב תמח)

י. אסור לטלטל בשבת משקולות, וכ"ש שאין להרימם בשבת משום איסור התעמלות בשבת.

יא. מפתח שמפעיל את מנוע המכונית דינו ככלי שמלאכתו לאיסור. אך מפתח של דלת המכונית אינו מוקצה, כיון שיש אפשרות להכנס לרכב בשבת אם אין המנורה נדלקת. והוא הדין במפתח המשמש גם לפתיחת הדלת וגם להתנעת המכונית. (ילקו"י ד/ב תג)

יב. כלי או אבן שמשחיזים בהם את הסכין, דינם ככלי שמלאכתו לאיסור, ואסור לטלטלם בשבת אלא אם-כן לצורך גופו או מקומו. (ילקו"י ד/ב תנא)

יג. הדבר פשוט שאסור לתת קופסת סיגריות בכיס הבגד קודם צאת השבת, כדי לעשן מיד אחר צאת השבת, שהרי הסיגריות דינם כמוקצה ואין לטלטלם בשבת. והוא הדין במי שיוצא מביתו בשבת אחר הצהרים למקום רחוק, שאסור לו לקחת עמו את כרטיס הנסיעה של האוטובוס או הרכבת, כדי שיוכל לחזור לביתו במוצ"ש, שכרטיס זה יש לו דין מוקצה.

   

   

יד. כלי שמלאכתו להיתר, כגון כסא ספסל, שולחן, מלבושים וכדו’, מותר לטלטלם אפילו אם אינו אלא לצורך הכלים שמא ישברו או יאבדו או יתקלקלו בחמה. אבל שלא לצורך כלל אין לטלטלם. [ואין צריך שיהיה כל מלאכתו של הכלי להיתר, אלא די במחצה על מחצה, וכגון סכין המשמש גם לחתוך בו פירות, וגם לחדד בו עפרונות וכדומה]. ולכן כפות ומזלגות, וכדומה, מותר לטלטלם ולסלקם מהשולחן, או לסדרם בצד אחר של השולחן. אבל שלא לצורך [כמו שמצוי במי שידיו עסקניות] אין לטלטלם. (ילקו"י ד/ב תגב)

טו. השולח את חבירו להביא לו כלי כלשהו בשבת, וטעה השליח והביא לו כלי אחר, וביקשו להביא לו הכלי שביקש, אין להחזיר את הכלי הראשון למקומו, אלא-אם-כן חושש שהכלי ישבר וכדו’. (ילקו"י ד/ב תגז)

טז. והוא הדין שאין לטלטל כסא או סטנדר שלא לצורך כלל. וכן אין להזיז שולחנות שלא לצורך כלל, ודינם ככל כלי שמלאכתו להיתר. (ילקו"י ד/ב תנז)

יז. ספרי קודש מותר לטלטלם אפילו שלא לצורך כלל, וכן מותר לטלטל דפי גניזה הראויים ללימוד. ואף ספרי קודש המיועדים למכירה, מותר לטלטלם בשבת, ולא חשיבי כמוקצה מחמת חסרון כיס.

יח. ספרי קטלוגים שיש בהם תמונות ומחירי המוצגים, אם רגיל להסתכל בהם לשם הנאה ותענוג בעלמא, מותר לטלטלם בשבת. [ובלבד שלא יקרא את מה שכתוב בתחתית התמונות]. ואם הם עשויים רק לשם מסחר, אין לטלטלם בשבת, דהוו מוקצה.

יט. מותר לטלטל בשבת מגילת אסתר הכתובה על קלף, ואין בה משום מוקצה, שהרי ראוי ללמוד מתוכה. ולכן כשחל פורים ביום ראשון, מותר לקרוא במגילה בשבת ערב פורים, ואין לחוש בזה לא משום מכין משבת לחול, ולא משום טלטול מוקצה. ויש אומרים כשחל ט"ו באדר בשבת, אסור לטלטל את המגילה בשבת זו כדין מוקצה. (ילקו"י ד/ב חנט)

כ. מאכלים ומשקים מותר לטלטלם גם שלא לצורך וגם מאכלים הנמצאים בקופסאות שימורים, או בשקיות ניילון סגורות, מותר לטלטלם בשבת, שהרי מותר לפותחם בשבת.