מחשבות

 

עיקר המחשבות הרעות הם בתאוות ניאוף, רחמנא ליצלן, ואפילו שאר מיני מחשבות זרות רעות, הכל נמשך משם, כי על ידי פגם הברית נשחת ונפגם הדעת, עד שבאים על ידי זה לכל בלבולי וערבובי המחשבות, ומהם באים כל החטאים והפגמים שבעולם רחמנא ליצלן. וכשבלבולי המחשבות מתגברים, בפרט בלבולים והרהורי ניאוף בעצמם, זה בחינת מבול ממש, שרוצים לשטוף את האדם ממש ולהאבידו משני עולמות, רחמנא ליצלן, כאשר יודעים רוב בני אדם כל אחד בנפשו נגעי לבבו ומכאוביו מה שעובר עליו בעניין זה, והכל – על ידי פגם המחשבה.

 

ואפילו אנשים כשרים קצת, אשר ניצולים ממימי המבול השוטפים כל כך, אך אף על פי כן מתגבר הבעל-דבר להתיז קצת ממי המבול גם עליהם, שזה בחינת מה שבארץ ישראל לא היה המבול, כמאמר רבותינו ז"ל (זבחים קיג), אף על פי כן התיזו לתוכה קצת, ודוד המלך עליו השלום, צעק על זה בשביל כלל ישראל בכמה מקראות בצעקות גדולות בחינת (תהילים לב): "על זאת יתפלל כל חסיד" וכו’, "רק לשטף מים רבים" וכו’, "אל תשטפני שיבולת מים". וכמוהו רבים, וכמבואר בכתבי האר"י ז"ל, שההרהורים ובלבולי מחשבות נקראים מצולות ים, ועל כן צריכים להיזהר ביותר על המחשבה, שבזה תלוי כל הקדושות וכל המתקת הדינים שבעולם. וכל אחד כפי מה שזוכה לקדש מחשבתו, כמו-כן נתגלה בחינת קדושת ארץ ישראל, שהוא בבחינת תיקון הברית, שתלוי בקדושת המחשבה. אך אי אפשר לזכות לקדושת המחשבה ולהינצל מכל מיני מימי המבול שבעולם כי אם על ידי דרכי התמימות והפשיטות, שממשיך הצדיק האמת בעולם.

 

 

 

שמעתי משמו (של רבינו ז"ל) מכבר שסיפר, שלמד כל הארבעה חלקי שולחן- ערוך, שלוש פעמים. פעם אחת כפשוטו ופעם שני למד וגמר אותם. והיה יודע בכל דין ודין מארבעה שולחן- ערוך השורש שלו בגמרא פירוש רש"י ותוספות. ופעם שלישי למד וגמר אותם וזכה לדעת בכל דין ודין סוד הכוונה של הדין מפני מה הדין כך על פי סוד. וכפי הנשמע, כל זה היה בימי נעוריו, כי אחר כך חזר וגמר אותם עוד כמה פעמים.