מלחמת חטיפות

זאת מלחמה של ממש. מלחמת
חטיפות. פעם היצר חוטף כמה
מילים ופעם אתה. ככל שתחטוף כך
תרוויח יותר. למה? כי כל מילה היא
אוצר עצום שאתה לא יכול לתאר
לעצמך בכלל.

בשדי יער – פרק 88

על פי ההלכה, אדם יכול לחזור על המילים של התפילה שוב ושוב, מלבד שלוש הברכות הראשונות ושלוש הברכות האחרונות, שם אסור לשנות או להוסיף או לחזור על המילים. אולם, בשאר הברכות מותר מעיקר הדין אפילו להוסיף תחינות משלו, כמה שרוצים, ואף שנהגו לא להוסיף מכיוון שבברכות שתיקנו אנשי כנסת הגדולה יש את כל מה שאדם צריך ברוחניות ובגשמיות, מכיוון שיש בהן כלליות גדולה וגם פנימיות עצומה, אבל על כל פנים, לחזור על אותן מילים של תוכן הברכה אין שום בעיה. כמובן שאין לחזור על מילות הברכה והזכרת שם השם, כלומר "ברוך אתה השם", רק על התחינה שלפני החתימה מותר לחזור.

ואם כך, בברכת "החונן לאדם דעת" על האדם לחזור שוב ושוב: "חננו מאיתך חכמה בינה ודעת" – לומר את המילים לאט לאט ולחשוב על כל מילה. להתחנן באמת להשם שיחונן אותנו בחכמה בינה ודעת. אדם שמתפלל כך יראה, בעניין הלימוד למשל, כיצד הלימוד נפתח והגמרא נעשית מובנת לו והוא זוכר את מה שלומד.

אפשר לחזור על המילים הללו במשך שעה שלמה! מה תפסיד? שעה שלמה תתפלל לבורא שייתן לך במתנת חינם חכמה בינה ודעת – ולא תקבל? בודאי שתקבל. ואם תחזור על המילים: "החזירנו בתשובה שלמה לפניך" במשך שעה, האם תפסיד? לא תפסיד כלום. אדרבה, רק תרוויח – את החיים שלך! שהרי אדם שמתפלל כך יזכה לחזור בתשובה שלמה וגם להחזיר את כל העולם בתשובה יחד אתו. וכך, בכל ברכה וברכה, אם אדם יתחזק להתפלל באריכות ויבקש ויתחנן על כל בקשה ובקשה הוא יראה ישועות עצומות. על זה אמרו חז"ל: "ולוואי שיתפלל האדם כל היום כולו".

לאן יש למהר? לבעיות? לצרות? למרדפי החיים? אם רק תעצור ותתפלל מעט בכוונה כבר יפחתו הטרדות באופן משמעותי. ואם תרבה בתפילה, כפי שתואר לעיל, רק תתעלה. הגעת לתפילת שמונה-עשרה? עצור! כוון ליבך כי זה יביא את הגאולה, שהרי כל העולם רחוק מהגאולה מכיוון שרחוקים מהתפילה…

ישנה הלכה האומרת, שאדם שלא כיוון בתפילתו – יחזור עליה. היום לא נוהגים לחזור ואסור לחזור מכיוון שחוששים שגם בפעם השנייה אדם לא יכוון, וכמובן כדי שלא יהיו ברכותיו לבטלה. לכן, צריך לכתחילה להתאמץ לכוון. והכל תלוי בכך שאדם לא ימהר. כל בלבול הכוונה בתפילה מתחיל בגלל שאדם ממהר. צריך לתת אל ליבו שהתפילה היא ממש כניסה לאוצר המלך, ומי פתי למהר כשהוא כבר נמצא בתוך אוצר המלך ויכול לאסוף אוצרות וסגולות מלכים ככל שירצה?

מלחמת חטיפות

לא פעם שואלים אותי אנשים: איך אפשר לכוון בתפילה? הלא ככל שרוצים לכוון בכל מילה ומילה המחשבה פשוט בורחת, ועד ששמים לב לכך כבר עברו כמה וכמה ברכות אם לא כל התפילה כולה. מה עושים?

התשובה לשאלה זו נמצאת בדברי רבי נחמן מברסלב, בספרו "ליקוטי מוהר"ן" (תורה ע"ו) וזו לשונו: "יש מי שמוחו צח ויכול להתפלל או ללמוד בלי עיון, ויש מי שצריך להעלות במחשבתו מקודם שידבר, ואם ידבר מקודם שיעלה במחשבתו יהיה הדיבור בלא מחשבה".

מובן מדברי רבינו, שאדם שמוחו אינו צח חייב לחשוב על המילה לפני שאומר אותה, כי אם לא יעשה כך יהיה דיבורו בלי מחשבה. לכן זו העצה: לפני כל מילה ומילה שאתה אומר בתפילת שמונה-עשרה עליך לחשוב עליה ולהעלות אותה במחשבתך, ורק אחר כך לומר אותה ואז בודאי תהיה התפילה עם כוונה כראוי.

עצה זו כמובן שווה לכל נפש. ויהיה מי שיהיה, אם יעשה זאת – תפילתו תהיה עם כוונה. ולמרות שגם על זה יש מלחמה מצד היצר הרע וחילותיו, ומדי פעם תתבלבל מחשבתו, על כל פנים, אותן מילים שכן הצליח לחשוב עליהן לפני שאמר אותן תהיינה עם כוונה וכך ירוויח לפחות כמה ברכות. אולם, אם לא יעשה כן, מובטח לו שרוב התפילה תהיה בלי שום כוונה. ואדם שחושב שמוחו צח ויכול להתפלל בכוונה בלי לחשוב על הדיבור לפני שמוציאו מפיו, צריך להמשיך לעיין במה שאומר רבינו בהמשך אותה תורה: ולמוח צח זוכה רק מי שעושה תשובה מאהבה! עד שלא נשאר שום רושם מן החטא כלל. אדם שלא נמצא במדרגה זו חייב לחשוב על המילה טרם יוציאה מפיו.

אנשים חושבים שלכוון בתפילה זה דבר בלתי אפשרי, לכן הם מתייאשים מלכוון ומתפללים רק כדי לצאת ידי חובה. אבל אם לא ימהרו ויחשבו על כל מילה טרם שמוציאים אותה מהפה הם יגלו שזה אפשרי. כמובן שעל דבר זה בעצמו ישנה התגברות של היצר הרע, כמו שכבר הזכרנו, שמלחמתו הגדולה של היצר הרע היא בתפילה. אבל אם אדם יתגבר על המניעה הזו הוא יצליח לכוון.

לזה צריך להרבות בתפילה על התפילה עצמה. כלומר, להרבות בהתבודדות ולבקש מהשם שיזכה אותנו להתפלל כל מילה בתפילה. הרבה אנשים, אחרי ששומעים מעט שיעורים על תפילה בכוונה מתאמצים תקופה מסוימת בעניין זה, אבל לאחר זמן מה שוב נופלים. מדוע? כי בעת ששמעו את מה שנאמר על התפילה הם קיבלו אור מלמעלה והתחילו לפעול על תפילה בכוונה. אך אם לא יתפללו על זה האור יסתלק שוב למעלה והם ישארו באותו חושך שהיו בו.

כאשר אדם מתפלל מילה במילה, ולמרות שגם אז ישנם בלבולים רבים מצד היצר הרע והמחשבות, בסופו של דבר, הוא יאמר כמה מילים בכוונה. לעומת זאת, אם יתפלל במהירות הוא לא יאמר אפילו מילה אחת בכוונה הראויה. ולאלו שטוענים שצריך דווקא להתפלל מהר כדי שלא יהיה זמן למחשבות זרות להתערב בתפילה אמר רבי נחמן מברסלב, שתפילה כזו כל כולה מחשבה זרה אחת מתמשכת. אדם שמתפלל מהר הכל סיטרא אחרא (הצד האחר). אולם, כשמתפלל מילה במילה אז זה כמו מלחמת חטיפות – היצר הרע חוטף כמה מילים, ואז האדם מתגבר וחוטף גם הוא כמה מילים, עד שבסופו של דבר יוצא עם חלק מהתפילה שנאמר בכוונה.

סיפר ה"חפץ חיים" על מלחמת היצר הרע את המשל הבא: אלמנה אחת הייתה מוכרת תפוחים, אותם שמה בסל גדול. באו כמה פרחחים והפכו את הסל על פניו. התפוחים התגלגלו לכל עבר ואותם פרחחים החלו חוטפים תפוחים ומכניסים לכיסים שלהם. עמדה האישה וצעקה מרה על כך שתפוחיה מתגלגלים והם חוטפים לה אותם. ובכלל, מה יהיה על פרנסתה? אמר לה איש אחד: גברת, במקום לעמוד ולצעוק, כי בינתיים חוטפים לך את כל התפוחים ותיכף תישארי בלי תפוח אחד – התחילי לחטוף גם את וישארו לך כמה תפוחים לפליטה…

כך הוא ממש בעניין התפילה. במקום להתייאש מכך שהיצר הרע כל כך מפריע להתפלל בכוונה ואז "להריץ" את התפילה, ולו רק כדי לצאת ידי חובה, על האדם להתאמץ ולחטוף גם הוא כמה מילים אותן יאמר בכוונה שיהיו לו לרווח ולפליטה, מכיוון שגם מילים בודדות יקרות מאוד מאוד. לכן, אף אם התעוררת רק בברכה האחרונה – "שים שלום" – אל תתייאש ותאמר: ‘כבר איבדתי את כל התפילה, אז מה יועיל לי לכוון עתה?’… לא. גם אם הגעת למילה האחרונה של התפילה ונזכרת לכוון – תכוון, וגם זה רווח טוב ובודאי טוב יותר מלאבד את כל התפילה…

(מתוך בשדי יער מאת המחבר)