ממון

 

כל ההשפעות נמשכות על ידי התורה, כידוע, ועיקר השפע והעשירות נמשך מבחינת שמאל, כמו שכתוב: "בשמאלה עושר וכבוד", ושמאל הוא בחינת צימצום הדין.

 

על כן קשים מזונותיו של האדם מאוד, מחמת שנמשכים משמאל, מבחינת צימצום דינים וצימצום. ולשם כך צריכים יגיעה, להמתיק הדין ולהמשיך שפע הממון.

 

עיקר התיקון לכך הוא על ידי אמונת חכמים, שעל ידי זה נשלמת התורה ונמתקים כל הדינים שהם בחינת שמאל, ואז נמשך בריווח ובשופי גדול שפע הממון הבא משם.

 

לכן צריך כל אחד להחזיק תלמיד-חכם בגופו ובממונו, בבחינת "שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך", כי עיקר שלמות אמונת חכמים הוא כשמפזר ממונו להחזיק את התלמיד-חכם ולהתקרב אליו, ואז נמשך לכל אחד שפע הממון בריווח ובשופי על ידי שנמתק הדין בחינת שמאל, שמשם הממון.

 

 

פעם נודע לרבי מרדכי באבריניצער ז"ל שבקייב נמצאים כמה בחורים שצריכים חיזוק ואפשר לדבר על ליבם להתקרב לבורא עולם.

 

רבי מרדכי לא חשב הרבה ונסע אליהם ושבת עימם שבת אחת, והיתה לו שבת קשה מאוד שלא היה לו מה לאכול פרט לחם שחור, ללא לחם משנה וללא דגים ושאר מאכלים. והיתה לו עוגמת נפש רבה מאוד משבת זו, מה גם שבין הבחורים היה גם בחור אחד שאינו שומר תורה ומצוות, ובכל עת אכילתם ודיבורם שָׁרַק שריקות לעצמו כדי להפריע לו בדיבוריו הנלהבים.

 

הרהר רבי מרדכי לנפשו ואמר: אילו ידעו בני משפחתי איזה שבת יש לי פה בקייב, לא היו נותנים לי כלל לנסוע והיו לועגים לי. וחשב זאת מכיון שהיה בעל בית חשוב ועשיר ובעל יכולת, ומעולם לא היתה לו שבת כזאת.

 

אולם למרות כל מה שעבר הוא הצליח בדבר, ובראש השנה הביא עימו שני בחורים, והם התקרבו לאנשי שלומנו. רבי מרדכי שאב מזה מלא חפניים של שמחה ונחת, עד שחשב ואמר לעצמו: "היה כדאי!"…