מסכת אבות פרק ג משנה ג-ד

ג,ג  רבי חנניה בן תרדיון אומר, שניים שהיו יושבין, ואין ביניהן דברי תורה–הרי זה מושב לצים, שנאמר "ובמושב לצים, לא ישב" (תהילים א,א).  אבל שניים שהיו יושבין, ועוסקין בדברי תורה–שכינה עימהם, שנאמר "אז נדברו יראי ה’, איש אל ריעהו; ויקשב ה’, וישמע . . ." (מלאכי ג,טז).  ומניין לאחד שיושב ודורש, כאילו קיים את כל התורה–שנאמר "יישב בדד ויידום . . ." (איכה ג,כח).

ג,ד  [ג] רבי שמעון אומר, שלושה שאכלו על שולחן אחד, ולא אמרו עליו דברי תורה–כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר "כי כל שולחנות, מלאו קיא צואה, בלי, מקום" (ישעיהו כח,ח).  אבל שלושה שאכלו על שולחן אחד, ואמרו עליו דברי תורה–כאילו אכלו משולחנו של מקום ברוך הוא, שנאמר "וידבר אליי–זה השולחן, אשר לפני ה’" (יחזקאל מא,כב).