מסכת אוהלות פרק ו משנה ב-ג

ו,ב  קוברי המת שהיו עוברין באכסדרה, והגיף אחד מהן את הדלת וסמכו במפתח–אם יכול הדלת לעמוד בפני עצמו, טהור; ואם לאו, טמא.  וכן חבית של גרוגרות או קופה של תבן שהיא נתונה בחלון–אם יכולין הגרוגרות והתבן לעמוד בפני עצמן, טהורין; ואם לאו, טמאין.  בית שחצצו בקנקנים, וטח בטיט–אם יכול הטיט לעמוד בפני עצמו, טהור; ואם לאו, טמא.

 

ו,ג  כותל המשמש את הבית, יידון מחצה למחצה.  כיצד:  כותל שהוא לאוויר, וטומאה בתוכו–מחצייו ולפנים–הבית טמא, והעומד מלמעלן טהור; מחצייו ולחוץ–הבית טהור, והעומד מלמעלן טמא.  מחצה למחצה, הבית טמא; העומד מלמעלן–רבי מאיר מטמא, וחכמים מטהרין.  רבי יהודה אומר, כל הכותל לבית.