מסכת אוהלות פרק ז משנה ה-ו

ז,ה  [ד] האישה שהיא מקשה לילד, והוציאוה מבית לבית–הראשון טמא בספק, והשני בוודאי.  אמר רבי יהודה, אימתיי, בזמן שהיא ניטלת בגפיים; אבל אם הייתה מהלכת, הראשון טהור–שמשנפתח הקבר, אין פנאי להלך.  אין לנפלים פתיחת קבר, עד שיעגילו ראש כפיקה.

 

ז,ו  [ה] יצא הראשון מת, והשני חי–טהור; הראשון חי, והשני מת–טמא.  רבי מאיר אומר, בשפיר אחד, טמא; בשני שפירין, טהור.