מסכת זבים פרק א משנה ה-ו

א,ה  ראה אחת מרובה כשלוש, שהיא כמגדיון ולשילוח, שהן כשתי טבילות וכשני סיפוגין–הרי זה זב גמור.  ראה אחת מרובה כשתיים–מטמא משכב ומושב, וצריך ביאת מים חיים, ופטור מן הקרבן.  אמר רבי יוסי, לא אמרו אחת מרובה, אלא אם כן יש בה כדי שלוש.

 

א,ו  ראה אחת היום ואחת בין השמשות, אחת בין השמשות ואחת למחר–אם ידוע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן; ואם ספק שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה וספק לקרבן.  ראה שני ימים בין השמשות, ספק לטומאה ולקרבן; אחת בין השמשות, ספק לטומאה.