מסכת טבול יום פרק ב משנה ב-ג

ב,ב  קדירה שהיא מלאה משקין, ונגע בה טבול יום–אם היה משקה תרומה–משקין פסולין, וקדירה טהורה; אם היה משקה חולין, הכול טהור.  אם היו ידיים מסואבות, הכול טמא:  זה חומר בידיים מבטבול יום.  וחומר בטבול יום:  שספק טבול יום, פוסל את התרומה; והידיים, ספקן טהור.

 

ב,ג  המקפה של תרומה והשום והשמן של חולין, שנגע טבול יום במקצתן–פסל את כולן; המקפה של חולין והשום והשמן של תרומה, שנגע טבול יום במקצתן–לא פסל אלא מקום מגעו:  אם היה השום מרובה, הולכין אחר המרובה.  אמר רבי יהודה, אימתיי, בזמן שהן גוש בקערה; אבל אם היה מפוזר במדוכה–טהור, מפני שהוא רוצה בפיזורו.  ושאר כל הנידוכין שדכן במשקין–את שדרכן לדוך במשקין ודכן שלא במשקין, והן גוש בקערה–הרי אלו כעגול של דבלה.