מסכת טבול יום פרק ב משנה ד-ה
מסכת טבול יום, פרק ב' משנה ד',ה': המקפה והחמיטה של חולין, והשמן של תרומה צף על גביהן--נגע טבול יום בשמן, לא פסל אלא שמן; ואם חיבץ--כל מקום שהילך השמן, פסל...
מסכת טבול יום פרק ב
ב,ד המקפה והחמיטה של חולין, והשמן של תרומה צף על גביהן–נגע טבול יום בשמן, לא פסל אלא שמן; ואם חיבץ–כל מקום שהילך השמן, פסל.
ב,ה בשר הקודש שקרם עליו הקופה–נגע טבול יום בקופה, חתיכות מותרות; נגע בחתיכה, חתיכה וכל העולין עימה חיבור. רבי יוחנן בן נורי אומר, שניהם חיבור זה לזה. וכן בקטנייות שקרמו על גבי פרוסות. מעשה קדירה והקטנייות–בזמן שהן פרודין, אינן חיבור; בזמן שהן גוש, חיבור. אם היו גושין הרבה, הרי אלו יימנו. שמן שהוא צף על גבי היין–נגע טבול יום בשמן, לא פסל אלא שמן; רבי יוחנן בן נורי אומר, שניהם חיבור זה לזה.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור