מסכת טהרות פרק ד משנה ג-ד

ד,ג  השרץ בפי החולדה, והנבילה בפי הכלב, ועברו ביני טהורין, או שעברו טהורין ביניהן–ספקו טהור, מפני שאין לטומאה מקום.  היו מנקרין בהן על הארץ, ואמר הלכתי למקום הלז, ואיני יודע אם נגעתי, אם לא נגעתי–ספקו טמא, מפני שיש לטומאה מקום.

 

ד,ד  כזית מן המת בפי העורב–ספק האהיל על האדם ועל הכלים ברשות היחיד–ספק אדם, טמא; ספק הכלים, טהור.  הממלא בעשרה דליים, ונמצא השרץ באחד מהן–הוא טמא, וכולן טהורין.  המערה מכלי לכלי, ונמצא השרץ בתחתון–העליון טהור.