מסכת ידיים פרק ד משנה א-ב

ד,א  בו ביום נמנו וגמרו על עריבת הרגליים, שהיא משני לוגין ועד תשעת קבין שנסדקה–שהיא טמאה מדרס:  שרבי עקיבה אומר, עריבת הרגליים, כשמה.

 

ד,ב  בו ביום אמרו, כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן–כשרין, אלא שלא עלו לבעלים משום חובה:  חוץ מן הפסח ומן החטאת–הפסח, בזמנו; והחטאת, בכל זמן.  רבי אליעזר אומר, אף האשם:  הפסח, בזמנו; והחטאת והאשם, בכל זמן.  אמר רבי שמעון בן עזאי, מקובל אני מפי שבעים ושניים זקן, ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה, שכל הזבחים הנאכלין שנזבחו שלא לשמן–כשרין, אלא שלא עלו לבעלים משום חובה:  חוץ מן הפסח ומן החטאת.  ולא הוסיף בן עזאי אלא העולה, ולא הודו לו חכמים.