מסכת כלים פרק ה משנה א-ב

ה,א  תנור–תחילתו ארבעה, ושייריו ארבעה, דברי רבי מאיר.  וחכמים אומרין, במה דברים אמורים, בגדול; אבל בקטן–תחילתו כל שהוא, ושייריו רובו, משתיגמר מלאכתו.  איזה הוא גמר מלאכתו, משיסיקנו כדי לאפות בו סופגנין; רבי יהודה אומר, משיסיק את החדש כדי לאפות בישן סופגנין.

 

ה,ב  כירה–תחילתה שלוש, ושייריה שלוש, משתיגמר מלאכתה.  ואיזו היא גמר מלאכתה–משיסיקנה כדי לבשל עליה ביצה קלה שבביצים, טרופה ונתונה בלפס.  הכופח–עשאו לאפייה, שיעורו כתנור; עשאו לבישול, שיעורו ככירה.  האבן היוצא מן התנור טפח, ומן הכירה שלוש אצבעות–חיבור.  והיוצא מן הכופח–עשאו לאפייה, שיעורו כתנור; עשאו לבישול, שיעורו ככירה.  אמר רבי יהודה, לא אמרו טפח, אלא בין התנור לכותל.  היו שני תנורין סמוכין זה לזה–נותן לזה טפח, ולזה טפח; והשאר טהור.