מסכת כלים פרק ט משנה ז-ח

ט,ז  סרידה שהיא נתונה על פי התנור מוקף צמיד פתיל–נסדק מן התנור לסרידה, שיעורו מלוא פי מרדע שלא נכנס; רבי יהודה אומר, נכנס.  נסדקה סרידה, שיעורו מלוא פי מרדע נכנס; רבי יהודה אומר, שלא נכנס.  היה עגול–אין רואין אותו ארוך, אלא שיעורו מלוא פי מרדע נכנס.

 

ט,ח  תנור שניקב מעינו–שיעורו מלוא כוש, נכנס ויוצא דולק; רבי יהודה אומר, שלא דולק.  ניקב מצידו–שיעורו מלוא כוש, נכנס ויוצא שלא דולק; רבי יהודה אומר, דולק.  רבי שמעון אומר, מן האמצע, נכנס; מן הצד, אינו נכנס.  וכן היה אומר במגופת החבית שניקבה, שיעורה מלוא מיצה שנייה של שיפון:  מן האמצע, נכנס; מן הצד, אינו נכנס.  וכן היה אומר בחצבים גדולים שניקבו, שיעורן מלוא מיצה שנייה של קנה:  מן האמצע, נכנס; מן הצד, אינו נכנס.  במה דברים אמורים, בזמן שנעשו ליין; אבל אם נעשו לשאר משקין–אפילו כל שהן, טמאין.  במה דברים אמורים, בזמן שלא נעשו בידי אדם; אבל אם נעשו בידי אדם–אפילו כל שהן, טמאין.  ניקבו–העשוי לאוכלין, שיעורו בזיתים; העשוי למשקין, שיעורו במשקין.  העשוי לכך ולכך–מטילין אותו לחומרו, בצמיד פתיל ובכונס משקה.