מסכת כתובות פרק יג משנה ה-ו

יג,ה  הפוסק מעות לחתנו, ופשט את הרגל–תהא יושבת, עד שילבין ראשה.  אדמון אומר, אילו אני פסקתי לעצמי, אהא יושבת עד שילבין ראשי; אבא פסק עליי, מה אני יכולה לעשות–או כנוס, או פטור.  אמר רבן גמליאל, רואה אני את דברי אדמון.

יג,ו  העורר על השדה, והוא חתום עליה עד–אדמון אומר, השני נוח לי, והראשון קשה ממני; וחכמים אומרין, איבד את זכותו.  עשאה סימן לאחר, איבד את זכותו.