מסכת מכות פרק ב משנה ח-פרק ג משנה א

ב,ח  רוצח שגלה לעיר מקלט, ורצו אנשי אותה העיר לכבדו–יאמר להם רוצח אני; אמרו לו אף על פי כן–יקבל מהן, שנאמר "וזה דבר הרוצח" (דברים יט,ד).  מעלות היו שכר ללויים, דברי רבי יהודה; רבי מאיר אומר, לא היו מעלות להם שכר.  וחוזר לשררה שהיה בה, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר, לא היה חוזר לשררה שהיה בה.
 

ג,א  אלו הן הלוקין–הבא על אחותו, ועל אחות אביו, ועל אחות אימו, ועל אחות אשתו, ועל אשת אחיו, ועל אשת אחי אביו, ועל הנידה, אלמנה לכוהן גדול, גרושה וחלוצה לכוהן הדיוט.  אלמנה וגרושה, חייבין עליהן משם שני שמות; גרושה וחלוצה, אינו חייב עליה אלא משם אחד בלבד.