מסכת מנחות פרק ב משנה ה-פרק ג משנה א
מסכת מנחות, פרק ב' משנה ה', פרק ג' משנה א': פיגל בקומץ ולא בלבונה, בלבונה ולא בקומץ--רבי מאיר אומר, פיגול, וחייבין עליו כרת; וחכמים אומרין, אין בו כרת, עד שיפגל את כל המתיר...
מסכת מנחות פרק ב
ב,ה פיגל בקומץ ולא בלבונה, בלבונה ולא בקומץ–רבי מאיר אומר, פיגול, וחייבין עליו כרת; וחכמים אומרין, אין בו כרת, עד שיפגל את כל המתיר. ומודים חכמים לרבי מאיר במנחת חוטא ובמנחת קנאות, שאם פיגל בקומץ–שהוא פיגול, וחייבין עליו כרת: שהקומץ הוא המתיר. שחט אחד מן הכבשים לאכול שתי חלות למחר, והקטיר אחד מן הבזיכין לאכול שתי סדרים למחר–רבי מאיר אומר, פיגול, וחייבין עליו כרת; וחכמים אומרין, אין בו כרת, עד שיפגל את כל המתיר. שחט אחד מן הכבשים לאכול הימנו למחר–הוא פיגול, וחברו כשר; לאכול מחברו למחר, שניהם כשרים.
מסכת מנחות פרק ג
ג,א הקומץ את המנחה לאכול דבר שאין דרכו לאכול, ולהקטיר דבר שאין דרכו להקטיר–כשר; רבי אליעזר פוסל. לאכול דבר שדרכו לאכול, ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר–פחות מכזית, כשר; לאכול כחצי זית, ולהקטיר כחצי זית–כשר, שאין אכילה והקטרה מצטרפין.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור