מסכת נגעים פרק ב משנה ה-פרק ג משנה א

ב,ה  כל הנגעים אדם רואה, חוץ מנגעי עצמו; רבי מאיר אומר, אף לא נגעי קרוביו.  כל הנדרים אדם מתיר, חוץ מנדרי עצמו; רבי יהודה אומר, אף לא נדרי אשתו שבינה לבין אחרים.  כל הבכורות אדם רואה, חוץ מבכורות עצמו. 
 

 

ג,א  הכול מיטמאין בנגעים, חוץ מן הגויים וגר תושב.  הכול כשרים לראות את הנגעים, אלא שהטומאה והטהרה בידי כוהן:  אומרין לו אמור טמא, והוא אומר טמא; אמור טהור, והוא אומר טהור.  אין רואין שני נגעים כאחת, בין באיש אחד בין בשני אנשים; אלא רואה את הראשון, ומסגירו ומחליטו ופוטרו, וחוזר לשני.  אין מסגירין את המוסגר, ולא מחליטין את המוחלט; ואין מסגירין את המוחלט, ולא מחליטין את המוסגר.  אבל בתחילה, בסוף שבוע–המסגיר מסגיר, והמחליט מחליט, מסגיר ופוטר, מחליט ופוטר.