מסכת נגעים פרק יב משנה ז-פרק יג משנה א

יב,ז  בא בסוף שבוע, וראה:  אם חזר, "ונתץ את הבית, את אבניו ואת עציו, ואת, כל עפר הבית; והוציא אל מחוץ לעיר, אל מקום טמא" (ויקרא יד,מה).  הפסיון הסמוך, כל שהוא; והרחוק, כגריס; והחוזר בבתים, כשני גריסין. 
 

 

יג,א  עשרה בתים הן:  הכהה בראשון, וההולך לו–קולפו, והוא טהור.  הכהה בשני, וההולך לו–קולפו, והוא טעון ציפורים.  הפוסה בראשון–חולץ, וקוצה, וטח; ונותן לו שבוע:  חזר, ניתץ; לא חזר, טעון ציפורים.  עמד בראשון, ופסה בשני–חולץ, וקוצה, וטח; ונותן לו שבוע:  חזר, ניתץ; לא חזר, טעון ציפורים.  עמד בזה ובזה–חולץ, וקוצה, וטח; ונותן לו שבוע.  חזר, ניתץ; לא חזר, טעון ציפורים.  אם עד שלא טיהרו בציפורים, נראה בו נגע–הרי זה יינתץ; ואם משטיהרו בציפורים, נראה בו נגע–ייראה כתחילה.