מסכת נידה פרק ג משנה ז-פרק ד משנה א

ג,ז  המפלת יום ארבעים, אינה חוששת לוולד; יום ארבעים ואחד–תשב לזכר ולנקבה, ולנידה.  רבי ישמעאל אומר, יום ארבעים ואחד, תשב לזכר ולנידה; יום שמונים ואחד, תשב לזכר ולנקבה ולנידה, שהזכר נגמר לארבעים ואחד, והנקבה לשמונים ואחד.  וחכמים אומרין, אחד בריית הזכר, ואחד בריית הנקבה–זה וזה לארבעים ואחד. 
 

 

ד,א  בנות הכותים, נידות מעריסתן.  והכותים מטמאין משכב תחתון כעליון, מפני שהן בועלי נידות, והן יושבות על כל דם.  ואין חייבין עליהן על ביאת המקדש, ואין שורפין עליהן את התרומה, מפני שטומאתן ספק.