מסכת נידה פרק ה משנה א-ב

ה,א  יוצא דופן–אין יושבין עליו ימי טומאה, וימי טהרה; ואין חייבין עליו קרבן.  רבי שמעון אומר, הרי זה כיילוד.  כל הנשים מיטמאות בבית החיצון, שנאמר "דם יהיה זובה בבשרה" (ויקרא טו,יט); אבל הזב ובעל קרי–אינן מיטמאין, עד שתצא טומאתן לחוץ.

 

ה,ב  היה אוכל בתרומה, והרגיש שנזדעזעו אבריו–אוחז באמה, ובולע את התרומה.  ומטמאין בכל שהן–אפילו כעין החרדל, ובפחות מכן.