מסכת נידה פרק ה משנה ה-ו

ה,ה  בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו, קנאה; ואינו נותן גט, עד שיגדיל.  ומיטמא בנידה, לטמא משכב תחתון כעליון.  פוסל, ואינו מאכיל.  ופוסל את הבהמה מעל גבי המזבח, והיא נסקלת על ידו.  ואם בא על אחת מכל העריות האמורות בתורה–מתות על ידיו, והוא פטור.

 

ה,ו  בת אחת עשרה שנה ויום אחד, נדריה נבדקין; בת שתים עשרה שנה ויום אחד, נדריה קיימין, ובודקין כל שתים עשרה.  בן שתים עשרה שנה ויום אחד, נדריו נבדקין; בן שלוש עשרה שנה ויום אחד, נדריו קיימין, ובודקין כל שלוש עשרה.  קודם לזמן הזה–אף על פי שאמרו יודעין אנו לשם מי נדרנו, ולשם מי הקדשנו–אין נדריהן נדרים, ולא הקדשן הקדש; לאחר הזמן הזה–אף על פי שאמרו אין אנו יודעין לשם מי נדרנו, ולשם מי הקדשנו–נדריהן נדרים, והקדשן הקדש.