מסכת נידה פרק ז משנה ה-פרק ח משנה א

ז,ה  נאמנין לומר קברנו שם את הנפלים, או לא קברנו; נאמנין לומר על הבהמה אם ביכרה, ואם לא ביכרה; נאמנין על ציון קברות.  ואין נאמנין לא על הסככות, ולא על הפרעות, ולא על בית הפרס.  זה הכלל–דבר שהן חשודין בו, אין נאמנין עליו. 
 

 

ח,א  הרואה כתם על בשרה–כנגד בית תורפה, טמאה; ושלא כנגד בית תורפה, טהורה.  על עקבה, ועל ראש גודלה–טמאה.  על שוקה, ועל פרסותיה–מבפנים, טמאה; מבחוץ, טהורה.  על הצדדין מכאן ומכאן, טהורה.  ראת על חלוקה–מחגור ולמטן, טמאה; מחגור ולמעלן, טהורה.  ראת על בית יד של חלוק–אם מגיע כנגד בית תורפה, טמאה; ואם לאו, טהורה.  הייתה פושטת, ומתכסה בו בלילה–כל מקום שנמצא בו דם–טמאה, מפני שהוא חוזר.  וכן בפליון.