מסכת נידה פרק ח משנה ב-ג

ח,ב  ותולה בכל דבר שהיא יכולה לתלות.  שחטה בהמה חיה ועוף, ונתעסקה בכתמים, או שישבה בצד והעוסקין בהן, הרגה מאכולת–הרי זו תולה בה.  עד כמה היא תולה–רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר, עד כגריס של פול, ואף על פי שלא הרגה.  ותולה בבנה, ובבעלה.  אם יש בה מכה, והיא יכולה להתגלע ולהוציא דם–הרי זו תולה בה.

 

ח,ג  ומעשה באישה אחת שבאת לפני רבי עקיבה, אמרה לו, ראיתי כתם.  אמר לה, שמא מכה הייתה ביך.  אמרה לו, הין, וחיית.  או שמא יכולה היא להיגלע ולהוציא דם.  אמרה לו, הין.  וטיהרה רבי עקיבה.  ראה תלמידיו מסתכלין זה בזה; אמר להם, מה לדבר קשה בעיניכם:  שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר, אלא להקל–שנאמר "ואישה כי תהיה זבה, דם יהיה זובה בבשרה" (ויקרא טו,יט), ולא כתם.