מסכת עדייות פרק ג משנה א-ב

ג,א  כל המטמאין באוהל, שנחלקו והכניסן לתוך הבית–רבי דוסא בן הרכינס מטהר, וחכמים מטמאין.  כיצד:  הנוגע בכשני חציי זיתים מן הנבילה או נושאן, ובמת, הנוגע בכחצי זית ומאהיל על כחצי זית, או נוגע בכחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו, מאהיל על כשני חציי זיתים, מאהיל על כחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו–רבי דוסא בן הרכינס מטהר, וחכמים מטמאין.  אבל הנוגע בכחצי זית, ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית, או מאהיל על כחצי זית, ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית–טהור.  אמר רבי מאיר, אף בזה–רבי דוסא בן הרכינס מטהר, וחכמים מטמאין.  הכול טמא–חוץ מן המגע עם המשא, והמשא עם האוהל.  זה הכלל–כל שהוא משם אחד, טמא; משני שמות, טהור.

ג,ב  אוכל פרוד, אינו מצטרף, דברי רבי דוסא; וחכמים אומרין, מצטרף.  מחללין מעשר שני על אסימון, דברי רבי דוסא; וחכמים אוסרין.  מטבילין ידיים לחטאת, דברי רבי דוסא; וחכמים אומרין, אם נטמאו ידיו, נטמא גופו.