מסכת עוקצים פרק ג משנה ד-ה

ג,ד  השבת–משנתנה טעמה בקדירה–אין בה משום תרומה, ואינה מיטמאת טומאת אוכלין.  לולבי זרדים, ושל עדל, ועלי הלוף השוטה–אינן מיטמאין טומאת אוכלין, עד שימתוקו; רבי שמעון אומר, אף של פקועות כיוצא בהן.

 

ג,ה  הקושט, והחמס, וראשי בשמים, התייה, והחלתית, והפלפלים, וחלות חריע–נלקחים בכסף מעשר, ואינן מיטמאין טומאת אוכלין, דברי רבי עקיבה.  אמר רבי יוחנן בן נורי, אם נלקחים בכסף מעשר, מפני מה אינן מיטמאין טומאת אוכלין; אם אינן מיטמאין טומאת אוכלין, אף הן לא יילקחו בכסף מעשר.