מסכת פרה פרק ו משנה א-ב

ו,א  המקדש, ונפל קידוש על ידו או על הצד, ואחר כך נפל על השוקת–פסול; נפל מן השפופרת על השוקת, פסול.  נטל מן השפופרת וכיסה, או שהגיף את הדלת–הקידוש כשר, והמים פסולין.  זקפה בארץ, פסול; לתוך ידו–כשר, מפני שאי אפשר.

 

ו,ב  היה קידוש צף על פני המים–רבי מאיר ורבי שמעון אומרין, נוטל ומקדש; וחכמים אומרין, כל שנגע במים, אין מקדשין בו.  זלף את המים, ונמצא קידוש מלמטן–רבי מאיר ורבי שמעון אומרין, מנגב ומקדש; וחכמים אומרין, כל שנגע במים, אין מקדשין בו.