מעשה מביטחון, פרק 3

המלך גזר גזירה לא לתת חפצים
לתיקון, לכן חטבתי עצים עד שקיבצתי
את הסכום הנחוץ לי וכך קניתי את
מה שראית אתמול על שולחני…

מעשה מביטחון, פרק 3

המלך גזר לא לתת לשום אדם דבר הדרוש תיקון, אלא לקנות חדש. לגיבור סיפורנו היה קשה מאוד לקבל את זה והדבר היה רע בעיניו, אך הוא בטח בבורא עולם.

הוא המשיך בדרכו ואז ראה אדם עשיר שחוטב עצים.

"למה אתה חוטב את העצים? האם זה כבודך?", שאל העני.

"הו…" נאנח העשיר, "חיפשתי חוטב עצים ולא מצאתי, לכן הוכרחתי לעשות זאת בעצמי", השיב.

"אם כך", אמר העני בשמחה, "הרשה לי בבקשה ואחטוב יחד איתך". וכך עשה והעשיר נתן לו מטבע זהב עבור העבודה.

וראה העני שזה טוב, והלך לחטוב עוד עצים ונתן לו הגביר עוד מטבע זהב. וכך עשה עד שקיבץ שש מטבעות זהב וקנה שוב את כל הסעודה. והסעודה הייתה סעודה…

בערב, שוב הגיע המלך ועמד מאחורי חלון ביתו כדי לראות מה נעשה עימו. אך ראו איזה פלא, מה ראה המלך? את העני יושב כשמשקה ומאכלים מונחים על שולחנו. ולא רק – הוא שמח מאוד!!! נכנס המלך לביתו של העני, והעני כיבד אותו כמו ביום הראשון, ואחר כך הלך המלך לישון.

בבוקר, המלך התעורר, והעני ליווה אותו לדרכו. שאל המלך את העני: "אמור לי, מאין אתה לוקח את כל הדברים האלה? הרי צריך בשביל זה כסף?"

"דרכי הייתה לתקן את כל הדברים שהתקלקלו, אבל המלך גזר גזירה לא לתת לשום אדם לתקן. לכן חטבתי עצים עד שקיבצתי את הסכום שהיה נחוץ לי, וכך קניתי את המשקה והמאכלים", השיב העני כשהוא מסביר את העניין בפשטות ובשמחה.

המלך המשיך בדרכו לבד, אך לא לפני שהחליט להוציא שוב כרוז בממלכה: אין לתת לשום אדם לחטוב עצים!

למחרת, יצא העני שוב כדי להשיג את הכסף הנחוץ לו למאכלים ולמשקה ופנה לאדם שייתן לו לחטוב עצים. והשיב לו אותו אדם שאין באפשרותו לעשות זאת, הרי המלך גזר לא לתת לשום אדם לחטוב עצים!… והדבר היה רע בעיניו וקשה לקבלו, אך הוא בטח בבורא עולם והמשיך בדרכו.