מפתחות יש, מכונית אין!

תחשבו על זה, אדם קונה ריפוד
לרכב, יש לו מפתחות, רדיו משוכלל,
בקיצור, את כל הנחוץ לרכב… אבל
אין לו רכב. זה לא מצחיק?

רבי נתן מברסלב מלמד אותנו (ליקוטי הלכות, הלכות גילוח ג), שעיקר העבודה שעל ידה נזכה לכל טוב בעולם הזה ובעולם הבא – היא העבודה על האמונה. רבי נתן מראה לנו, לפי סדר עולה, שכולם, בלי יוצא מן הכלל, קטנים וגדולים, צריכים לשאוף לכך שעיקר עבודתם תהיה על מידת האמונה, וזה לשונו: "כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִֹּיג הַשָֹּגַת אֱלֹקוּת, וְעִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, לַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה".

מסקנה ראשונה – רוב בני האדם חייבים לעבוד על האמונה. כי בלעדיה, אין להם שום אפשרות להשיג את השם ולהתקרב אליו, מכיוון שהם לא בעלי מוחות גדולים וחריפים, וגם לא בעלי מדרגה בעבודת השם.

מוסיף רבי נתן וכותב, דבר שמתקן טעות נפוצה בעולם, וזה לשונו: "וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵֹכֶל גָּדוֹל וְהוּא חָרִיף וְלַמְדָּן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, בַּחֲרִיפוּת וּבְקִיאוּת בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ יָד בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בְּסִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שָׁבַר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֵשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהֶבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִֹכְלוֹ שָׁלֵם וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּחָכְמַת הַשָֹּגַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל מְאֹד וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְצָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בָּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִֹכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָֹּגַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת!".

מסקנה שנייה – גם בעלי שכל ומדרגה, אפילו בקיאים בכל התורה כולה ואף בכתבי הקבלה וכו', צריכים לשאוף לכך שעיקר עבודתם תהיה על האמונה. ולא כמו שטועים רבים וחושבים, שאם הם רק יודעים ללמוד קצת אז 'לא נאה' להם לעבוד על מידה זו. לדעתם, עבודה על אמונה שייכת לאנשים פשוטים בלבד, אבל לא כך הוא הדבר. כל זמן שלא זיככו את עצמם לגמרי מכל התאוות, אף בהיתר, אין להם יכולת להשיג שום שכל אמיתי, ועליהם להשליך את שכלם לגמרי ולהישען אך ורק על האמונה.

ויש להדגיש, שפנייתו של רבי נתן לאנשים גדולים, כלומר למורמים מעם, בעלי שכל חריף, בקיאים בתורה, בקבלה וכו'. ואם יש להם עדיין קשר כלשהו עם התאוות, בפרט תאוות ניאוף, הגוף המגושם שלהם יכשיל אותם. אסור להם לסמוך על שכלם בתכלית האיסור והם צריכים להתקרב אל השם רק על ידי אמונה. כל שכן אם האדם לא גדול בתורה ועדיין לא יודעת את כל הש"ס וארבעה חלקי שולחן ערוך בעל פה, וכמובן שעדיין אינו בקי בכתבי האריז"ל וכן הלאה – בודאי שעיקר עבודתו חייבת להיות על האמונה.

וכל זה למה? מכיוון שישנה טעות גדולה מאוד בעולם והרבה אנשים מפחדים לעבוד על מידת האמונה, משום שזה כביכול מעיד על כך שחסרה להם אמונה, וזו בושה גדולה בשבילם, לכן הם לא מסוגלים לחשוב לעבוד על מידה זו. ומכיוון שלא עושים זאת, ממילא הם חיים בלי אמונה, ולמעשה, אינם חיים כלל כי בלי אמונה אין חיים.

ועל מנת לעזור לכל האנשים הטועים, שהיצר הרע מבלבל אותם והם לא מבינים שחסרה להם אמונה, או שמתעלמים מעובדה זו או מתכחשים לה, נשאל שאלה:

נניח, שאתה לא רוצה לומר שחסרה לך אמונה ולעבוד על מידה זו, אבל האם אתה מסכים להודות שחסרה לך שמחה? אם כן, זה סימן שחסרה לך אמונה. כי אדם שיש לו אמונה שלמה מלא בשמחה.

ונניח שאתה לא מוכן להודות בזה – ששמחה תלויה באמונה, אבל מה עם הענווה? השגת את הענווה של משה רבינו? אם לא, סימן שחסרה לך אמונה. כי אדם שאמונתו בשלמות זוכה גם שמידת הענווה שלו בשלמות.

וכן על זו הדרך, כל אחד ישאל את עצמו על כל המידות. למשל, מידת הכעס – האם אני לא כועס? מידת הכרת הטוב, כל הקשור לתחום של בין אדם לחברו – האם אני מושלם בהם? כל חיסרון שימצא בעצמו ידע שזה מצביע על כך שחסרה לו אמונה. ואם כך, צריך להתעורר מהשינה ומההכחשה ולהתחיל לעבוד על האמונה.

ויש להפנים את הדברים היטב, מכיוון שעל ידם הכל מובן. שהרי, כיצד זה שישנם אנשים שלומדים כל היום תורה, חיים חיי תורה, אבל הם שבורים ומדוכאים, מלאי חרדות ובלבולים? למה? משום שאינם עובדים על מידת האמונה. העיקר חסר מן הספר…

על זה כותב רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן, תורה ה) שהעיקר זה אמונה! יש לדקדק היטב בדבריו ולהבין שרבינו לא סתם כתב לשון זו, ולהכניס זאת היטב ללב – שהעיקר והיסוד שכל אדם צריך להתרכז בו הוא לקנות את מידת האמונה, להשלים ולחזק את עצמו כל הזמן במידה זו, שהיא בעלת מדרגות רבות.

אדם שלא עובד על מידת האמונה – חסר לו את העיקר. זה כמו אדם שיש לו מפתחות של מכונית עם שלט רחוק, אבל אין לו מכונית… אדם עושה עסק ועניין מכל מה שמסביב לעיקר, אך בעיקר העיקרים הוא לא משקיע כלום. לומדים תורה, מדקדקים במצוות וכו' וכו' – הכל טוב ויפה וחשוב, אך כל עוד זה משרת את המטרה העיקרית שהיא – להגיע לאמונה. אולם, כאשר עושים את הדברים שאמורים להביא את האדם למטרתו, אך מבלי לחשוב על המטרה כלל – זאת טעות איומה!

תחשבו על זה, אדם קונה רהיטים, וילונות, מוצרי חשמל… בקיצור, את כל תכולת הבית עד לפרט האחרון… אבל אין לו בית. זה לא מצחיק?

כך הוא הדבר בעניין האמונה. רבי נחמן מברסלב אמר שהיא העיקר – האמונה! אדם יכול ללמוד תורה ולהרבות במצוות וחסדים, אך אם אין לו את העיקר – האמונה – מה עשה??? מי שכבר מכיר את העניין הזה מנקודת השכל של האמונה, מן הסתם, הדברים ייראו לו מיותרים, וכי מה יש לחזור על זה שוב ושוב? הוא הרי כבר טעם את טעם החיים – חיים של אמונה. אבל יש כאלה שלא מבינים את זה וגם לא מוכנים לקבל על עצמם לעבוד על מידת האמונה. הם כל כך שקועים בדימוי העצמי שלהם – 'למדנים', 'יחוס' וכו', אך לא שמים לב לכך שהם רחוקים מהאמונה בתכלית הריחוק, וחבל.

כי אור האמונה הפשוטה, הדיבורים הפשוטים של האמונה – חסר מאוד בעולם. עיקר החיות הוא על ידי אמונה, על ידי שמלמדים את עם ישראל לעבוד על מידה כל כך יקרה ונשגבה זו. ולא מדובר רק בפשוטי העם. לא! אלא אפילו על הגדולים במעלה, שעל ידי מידת האמונה מחיים אותם. כך מעידים רבים, ביניהם תלמידי חכמים חשובים, שדיבורי האמונה שקראו בספרים בגן האמונה, בגן השלום וכו' – שינו את חייהם! הם מרגישים שהם התחילו לחיות באמת.

והעיקר הוא, להבין שכולנו צריכים לעבוד חזק מאוד על מידה זו. כל אחד צריך לייחד לו עבודה באופן פרטי על האמונה. איך יעשה זאת? על ידי תפילה והתבודדות. לבקש כל יום שהשם ייתן לו אמונה, וישפוט את עצמו על מידת האמונה, יבדוק את עצמו כיצד הוא אוחז במידה זו וכן הלאה. אפשר להיעזר בספרים שעוסקים זה: בגן האמונה, בגן הגעגועים, בשדי יער, בגן החכמה, בגן השלום, חכמות נשים ועוד.

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, שעבודת האמונה תתעצם ותתפשט בקרב כל יראי ומבקשי השם ובכל העולם כולו! ועל ידי זה נזכה להמתקת הדינים ולגאולה ברחמים, אמן.