מתכון לחיים יפים

הרבה מתכונים תמצאו בספרים,
למשל, איך אופים, מבשלים,
מכינים קינוחים וגם שתייה. אבל
מתכון לחיים יפים באמת? מתכון
אמיתי וקל ליישום?

בכל תחומי החיים, למרות כל מה שעובר על כל אחד ואחת מאיתנו, הדבר שקובע באמת את הרגשתו של האדם הוא אופן התייחסותו למצב. ומדובר גם בבעיות הקטנות של החיים, אם אדם מתייחס אליהן בבכיינות, אז כל דבר קטן משחיר לו את החיים. לעומת זאת, אם הוא מקבל את המצב באמונה ומודה להשם, וכאן אנו נוגעים בהבדל שעושה את זה – הוא חי חיים יפים מתמיד.

גם הדרך בה הוא מתמודד עם ניסיונות החיים, בנוסף להשפעתם עליו ההתמודדות שלו משפיעה גם על הקרובים אליו ועל ילדיו. למשל, ניסיון של חובות. אתם יכולים לתאר לעצמכם את ההבדל בין בעלי החובות, נכון? למשל, בין זה שמקבל את הניסיון בלי אמונה לבין זה שמקבל אותו עם אמונה. איך נראה ביתו של זה ואיך נראה ביתו של השני…

הראשון, זה שלא קיבל את הניסיון בשמחה והודה עליו, ביתו ממש, כמו שנוהגים לומר, גיהינום. האשמות הדדיות, מריבות, חושך וצלמוות. הילדים עדים לריבים וויכוחים של ההורים, לכן הם נעשים לחוצים וכן הלאה. לעומתו, השני, זה שקיבל את הניסיון בשמחה והודה עליו, אצלו בבית הדברים שונים. נכון, יש חובות, אבל אף אחד מבני הבית, והכוונה לילדים, לא מודע לזה. הם רואים הורים שמחים. יכול להיות שהם מרגישים חסרון בגשמיות, אך מכיוון שכולם שמחים זה לא נקרא חיסרון.

נקודה זו שייכת לכל תחום בחייו של האדם: הניסיון עם ילדיו, שידוך שלא מסתדר, גירושין ח"ו, מעבר דירה, שיפוץ וכן הלאה. אפשר לצאת מהניסיונות שבורים או מחוזקים, להיהרס או להיבנות. זאת, משום שניסיונות החיים יכולים לבנות את האדם אם יקבלם באמונה. אם אדם מאמין בהשם – שעושה רק טוב עימו, הוא נבנה מהמאורעות שהשם מזמן לו. אבל אם אין לו אמונה והוא חושד שהשם רוצה להחריבו בחינם – הוא נהרס. הכל, כמובן, כפי אמונתו של האדם.

אז ההבדל הוא כמו אותו קיר דק המפריד בין גן עדן לגיהינום. בית שהחיים בו הם גן עדן, מכיוון שיושביו מאמינים, שמחים ומודים. או, בית שהחיים בו גיהינום. (וזה מזכיר לי את השיר ששרנו באחד השיעורים: "או אמונה או גיהינום…"). לכן, כל אחד צריך להתחזק, ללמוד אמונה ולהודות לבורא. והתוצאה? גן עדן כבר בעולם הזה. זה לא קשה, זה רק תלוי ברצון ובעבודתו של האדם.

אדם שזוכה לקבל את הדברים בפשיטות ומשתדל לקיימם, בודאי רואה ישועות וניסים גדולים בחייו. אני שומע המון סיפורים כאלה, אין יום בלי סיפורי ניסים וישועות. אולם, כגודל העצה כך גודל המניעות לקיימה, והרבה אנשים מגלים שקשה להם לומר תודה, בפרט על מה שנראה בעיניהם כצרה.

מה מונע מהאדם לחיות את הדעת שהכל לטובה? הרי אם נשאל כל אדם שמגדיר את עצמו כמאמין: ‘אתה מאמין שהשם עושה הכל לטובה?’ הוא בודאי יענה בחיוב: ‘כן, כל מה שהשם עושה – לטובה הוא עושה’. ‘ואם כך’, נמשיך לשאול, ‘למה אתה לא מחייך כל היום? הרי הכל טוב? מה רע לך? סימן הוא שאתה לא חי את האמונה שהכל לטובה!’…

נציין מספר סיבות שמונעות מהאדם לחיות את האמונה שהכל לטובה:

סיבה ראשונה: נתונים מפחידים

אדם רואה "נתונים" מול עיניו, נתונים נוראים מאוד ומפחידים, ואומר בליבו: ‘איך אומר שזה לטובה? הרי אסתור את המציאות’… כל זה, כמובן, לפי שכלו. אולם, עליו לדעת שהאמונה היא מעבר לנתונים! ואפילו אם יראה נתונים נוראים מאוד עליו לומר: ‘נכון, אני רואה טוב, הנתונים האלה באמת מפחידים, אבל, ואבל גדול מאוד, האמונה אומרת שכל מה שהשם עושה – לטובה הוא עושה. ומכיוון שהעיקר אצלי הוא האמונה – לכן אודה על הכל!…’ וסיפר לי פעם יהודי אחד שעובר ייסורים רבים: "דע לך, כבוד הרב, הדבר היחיד שמחזיק אותי בכל הניסיון הקשה שאני עובר הוא רק משפט אחד ששמעתי ממך באחד השיעורים: ‘לא מבין כלום, רק מאמין שהכל לטובה!’…

זו הסיבה הראשונה מדוע אדם לא מצליח לחיות את האמונה ולדעת שהכל לטובה – מכיוון שהוא לא מקיים את העצה שאמר רבי נחמן מברסלב: יש להקדים את האמונה לשכל. כלומר, לפני שאתה מסתכל עם השכל על המצב, לפני שאתה בוחן אותו ואת הנתונים – עליך להקדים בראייתך את האמונה שאומרת שהשם עושה הכל לטובה. אם תסתכל עם השכל פשוט תיפול מהאמונה, שהרי השכל אומר: העיקר הוא מה שאני רואה. אך האמונה אומרת: הכל לטובה. ואדם צריך להאמין לאמונה. על עניין זה התחדש לי משהו: מדוע קוראים ליצר הרע ‘יצר הרע’? כי הוא אומר שיש רע, הוא המלמד את האדם את המושג רע. ומדוע ליצר הטוב קוראים ‘יצר טוב’? כי הוא אומר שיש רק טוב, הוא מלמד את האדם את מושג הטוב. למי כדאי לשמוע?

סיבה שנייה: בטל רצונך!

סיבה נוספת שמונעת מהאדם לחיות את האמונה שהכל לטובה היא, שהוא לא רוצה לבטל את רצונו בפני רצון השם. על זה נאמר: "בטל רצונך מפני רצונו… ועשה רצונך כרצונו". דרכה של האמונה, שמהווה את יסוד היהדות, היא להיות מבוטל להנהגתו של השם – הן באופן סביל והן באופן פעיל, הן בשב ואל תעשה והן בקום ועשה.

סיבה שלישית: אתה לא יותר גדול מרבי עקיבא

לא פעם, אנשים חושבים שהם יותר גדולים מרבי עקיבא. רבי עקיבא, כזכור, שימש את נחום איש-גם-זו במשך 22 שנים! רק כדי ללמוד שהכל לטובה. אך האדם חושב שאם ישמע שיעור אחד אז הוא כבר ישתנה. ברור שהכל דמיונות. צריך לשמוע את הדיסקים מסדרת תפסיק להתבכיין שוב ושוב, עד שנקודה זו תחדור ללב ותזרום בעורקים.

סיבה רביעית: אמונה מקבלים מהשם

גם את האמונה מקבלים מהשם יתברך! הרבה אנשים מתחילים להאשים את עצמם, ברגע שהם שומעים שיעור על אמונה או קוראים ספר בנושא האמונה, ואומרים: ‘אוי, איזה חסר אמונה אני, למה אני לא מאמין שהכל לטובה… מה יהיה אתי?’

אז במקום לרדוף את עצמו על האדם לומר: ‘שמעתי, למדתי והבנתי שהכל לטובה. זה כבר טוב. עכשיו, עלי לבקש מהשם יתברך שיזכה אותי להאמין בכל ליבי שהכל לטובה’. לבקש מהשם בפשיטות: ‘תן לי אמונה!’, מכיוון שגם את האמונה מקבלים מהקב"ה.

כי האמונה לא ממך! אל תאשים ותרדוף את עצמך. גם העובדה שאתה צריך להאמין שהכל לטובה – אינה ממך. הפסק את המרדפים ובקש מבורא עולם שייתן לך אמונה. תתפלל על זה כל יום!

ניגש אלי אחד התלמידים שלי וסיפר לי שאשתו בהריון, וכחודשיים לפני התאריך המשוער ללידה היא עברה מספר בדיקות ובעקבות התוצאות שלהן אמרו לה הרופאים, שכפי הנראה היא תצטרך לעבור ניתוח ולא לידה רגילה מכיוון שהמצב מסובך. בתיאורים שקיבלה מהם, הבינה האישה שהמצב ממש נורא וזה הפחיד אותה. בעקבות זאת, היא נכנסה לדיכאון וחרדות, לא רצתה לאכול ולשתות או לישון, אלא רק בכתה. אבל, משמים ריחמו עליה והדיסק "תפסיק להתבכיין" הגיע אליה. היא שמעה אותו והבינה שצריך להודות על הכל! גם במצבה – גם על הרע, ואכן זה מה שהיא עשתה.

"השם, ממה אני מפחדת? מניתוח?", פנתה לבורא ואמרה, "כל מה שאתה עושה – הכל לטובה, גם ניתוח. אני מודה לך ויודעת שאתה עושה אתי את הטוב ביותר…" וכך הדפה כל מחשבה שניסתה להפחיד אותה. זה מה שהיא עשתה במשך חודשיים, כך סיפר לי בעלה, והיו לה ניסים! הלידה עברה בשלום. וגם לאחריה, בלי שום כאבים, שקיימים בדרך כלל אחרי לידה.

כדאי מאוד להיות כמו רבי עקיבא שראה הכל בעין האמונה – שהכל לטובה. אולם, בשביל זה צריך לשמש חכמים, כלומר לשמש את דרך האמונה, ללמוד אותה. להבין שאין רע בעולם ושהכל טוב. שהשם טוב תמיד! לא כמעט, אלא תמיד.

דעת נפלאה זו תוכלו למצוא בספרים ובדיסקים, וללמוד על נושא זה לעומק. לחזור על מה שאתם קוראים ושומעים שוב ושוב, לשנן ולהכניס ללב, להתפלל ולקיים. ואז, רואים ישועות וניסים.

יהי רצון שנזכה להודות כל הזמן עד ביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש, אמן.