ניקוי וקיפול הבגדים בשבת

סימן שב - ניקוי וקיפול הבגדים בשבת (המשך)- א. בגד העשוי מניילון או מחומר סינטטי, וכדומה, וירד עליו גשם או שלג בשבת, מותר לנערו אפילו בחוזקה. ב. שלג שירד על כיסוי ניילון שעל הכובע

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

סימן שב – ניקוי וקיפול הבגדים בשבת (המשך)
   
א. בגד העשוי מניילון או מחומר סינטטי, וכדומה, וירד עליו גשם או שלג בשבת, מותר לנערו אפילו בחוזקה. (ילקו"י ד/ב עו)
ב. שלג שירד על כיסוי ניילון שעל הכובע, מותר לנער את השלג מעל הכובע בשבת, אף בחוזקה. (ילקו"י ד/ב עו)
ג. מותר ללכת ברשות הרבים כשהשלג על כובעו או על בגדיו, ואין צריך להסיר את השלג מעל כובעו, שאין בזה איסור הוצאה. (ילקו"י  ד/ב עו)
ד. בגד חדש שירד עליו גשם, בין שהוא שחור בין שהוא משאר צבעים, אסור לנערו בשבת, שמסתמא מקפיד שלא יתקצר במים. ובבגד ישן מותר לנערו בנחת. (ילקו"י ד/ב עו)
ה. בגד או כובע שנתלכלך מעפר או מאבק, מותר לנערו בשבת, אף בבגד חדש ושחור שמקפיד עליו שלא ללובשו עם הלכלוך. שלדעת מרן השולחן ערוך דוקא בטל ובגשם אסור לנקותו בשבת, [בבגד חדש, שחור, וכשהוא מקפיד שלא ללובשו בלי הניקוי]. אבל באבק וכדומה, אין להקפיד בזה. ואחינו האשכנזים מחמירים שלא לנער את הבגד בשבת גם מהאבק שעליו, אלא מקנחים את הבגד בנחת בכף היד, או במטלית יבשה.
ו. מותר לנקות האבק מהבגד בשבת גם במברשת בגדים. וטוב להחמיר לנקות את הבגד או הכובע מהאבק בשינוי, וכגון בשרוול חולצתו, וכדומה.
ז. ומיהו כל זה בניעור מן העפר, אבל אם מכסכס ומשפשף היטב את הבגד כדי להסיר ממנו כתמים ולייפותו, לכולי עלמא אסור. (ילקו"י ד/ב עז בהערה)
ח. אם יש חשש שהעפר או האבק שעל הבגד יפול לתוך המאכל שאוכל, אף לאשכנזים המיקל בזה לנקות את העפר בשבת, יש לו על מה שיסמוך, מאחר שכוונתו כדי שלא יפול העפר לתוך המאכל. (ילקו"י ד/ב עו)
ט. מותר לנקות בשבת את האבק המצטבר על הנעלים. אבל אסור למרוח על הנעלים בשבת משחת נעלים, או נוזל המיוחד לצחצוח הנעלים. ואפילו ע"י גוי אסור לצחצח את הנעלים בשבת. ובדיעבד שהגוי עבר וצחצחם לצורך הישראל, מותר לנעול מנעלים אלה בשבת, שהרי יכל לנועלם בלאו הכי. (ילקו"י ד/ב עח)
י. יש אומרים שמותר לנקות בשבת את השטיחים ולהסיר מהם האבק ע"י מכונה ידנית, אף אם היא תולשת ומורטת את הצמר מן השטיחים. ויש חולקים. ואף שהעיקר כסברא ראשונה, מכל מקום המחמיר תבוא עליו ברכה. (ילקו"י ד/ב עח בהערה)
יא. מותר לקפל את הטלית בשבת שלא כסדר הקיפול הראשון, אפילו אם אינו חוזר להתעטף בטלית בו ביום. והנוהגים לקפלו כסדר קיפולו הראשון, אין למחות בידם, שיש להם על מה שיסמוכו. (ילקו"י ד/ב עט)
יב. מותר לקפל נייר בשבת, וכגון, הלומד בספר ועושה סימן ע"י קיפול זוית הדף, כדי לידע להיכן הגיע, או כדי שיוכל להעתיק במוצאי שבת מהדברים שעיין בהם בספר, ואין בזה איסור קיפול בשבת, או איסור מכין משבת לחול. (ילקו"י ד/ב פ).
יג. מותר לקפל את השמיכות ולסדר את המיטות מליל שבת לשבת. אבל אין מציעין את המיטות משבת למוצאי שבת, ואף אם יש שהות ביום כדי שיוכל לישון על המיטה בשבת, מכל מקום כיון שאין דעתו לישן על המיטה עד למוצ"ש, הרי הוא כמכין משבת לחול ואסור. ואם דעתו להסב על המיטה, מותר לסדרה, ואפילו הן עשר מיטות. וכן אם המיטה עומדת בבית, והוא דבר מגונה וביזיון לשבת שהמיטה תעמוד כך, מותר להציע המיטות, שזה מיקרי צורך שבת.
יד. מגבעת שנתקמטה, מותר להחזיר בשבת את השקע של המגבעת, ולסדר את הכובע.
טו. מותר מעיקר הדין לנקות בשבת בידיו טיט שתחת הציפורן, לצורך נטילת ידים, וכל שכן אם הניקיון בא למנוע חציצה בטבילת נדה. (ילקו"י ד/ב פא)
טז. בגד שנתלכלך בבוץ או בטיט, מותר להסיר בשבת את הטיט או הבוץ מהבגד ע"י שישפשף את הבגד מהצד הפנימי. ואף בטיט יבש יש להקל בזה, שאף על פי שהטיט מתפורר, אין לחוש בזה לאיסור טוחן, מאחר שאינו מתכוין לטחון, וגם מאחר והטיט היה טחון לפני שנעשה טיט, אין טוחן אחר טוחן. וגם אין לחוש בזה לאיסור מוקצה בשבת. אך לא ישפשף את הבגד מבחוץ, כדמי למלבן. והמחמיר בטיט יבש, תבוא עליו ברכה. והאשכנזים מחמירים שלא להסירו בכל אופן. [וע"י גוי מותר בכל גוונא]. (ילקו"י ד/ב פא)   
יז. בוץ יבש שנדבק בנעליים, מותר להסירו בשבת ע"י שישפשף את נעלו בחידודי מדרגות או בכותל, וכדומה, ואין לחוש בזה לאיסור ממחק או איסור טוחן.
יח. אסור לשרות בגד בתוך מים בשבת, דשרייתו של הבגד במים זהו כיבוסו. וכל זה כשיש לכלוך או איזה טינוף על הבגד, אבל אם הבגד נקי, מעיקר הדין מותר לשרותו בשבת במים מועטים, דלא אמרינן בזה "שרייתו זהו כיבוסו". והמחמיר שלא לשרות במים אפילו מועטים, גם בבגד נקי, תבוא עליו ברכה. (ילקו"י ד/ב פד)
יט. יש אומרים שאם בא למזוג איזה משקה לתוך כוס בשבת, לא ימזגנו על המפה שעל השולחן, אלא יתן צלחת מתחת לכוס, שאם ישפך מהמשקה, לא ישפך על גבי המפה, שיש בזה משום כיבוס. ומעיקר הדין אין צריך ליזהר בזה, מאחר שהוא דרך לכלוך.
כ. ובכל אופן אין לתת על כל בגד מים מרובים, גם אם הבגד נקי, מחשש שמא יבוא לידי סחיטה. ואם אינו מקפיד לסחוט אותו מן המים שבו, כגון מסננת של בד, וכיוצא, מותר לשרותו במים בשבת. (ילקו"י ד/ב פו)   

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה