נתיב ההצלחה!

עליך לא יעבדו

אתה לא פראייר. כשאתה קונה רכב חדש, מחשב חדש, מכשיר טלפון חדש או כל דבר אחר – אתה מברר טוב טוב ומתייעץ ומחפש את הטוב ביותר. וגם אַתְּ לא תיתני שיעבדו עלייך – כשאת קונה מוצר חדש לבית, רהיטים, בגדים, עגלה לתינוק, כשאת קונה אוכל – את לא תסתכן ותשווי מחירים ולא תתפשרי על איכות.

ואם אתם רוצים את ה"הכי טוב" בכל תחום בחיים, כשזה מגיע לילדים – על אחת כמה וכמה. אתם תבררו מיליון בירורים על המעון ועל המטפלות, על הבייבי סיטר ועל הגננת, על בית הספר, על המורים, ועל החוגים השונים במתנ"ס. אתם משקיעים בכל יום הולדת ואתם קונים מתנות ומפנקים בלי סוף.

עכשיו המצפון שלכם נקי. עשיתם את המקסימום. נתתם את כל כולכם בהשתדלות ובבירורים וסידרתם לילדים שלכם את המקום המושלם. אתם יכולים לטפוח לעצמכם על השכם ובהחלט להיות מרוצים, וכמובן להמשיך בחיים בעבודה ובבילויים ובהתפתחות האישית שלכם. הילדים שלכם "מסודרים" כבר בניתם להם את הנתיב להצלחה בחיים…

האמנם זה כך?

האם לא יכול להיות שאת הדבר החשוב ביותר לא נתתם לילדים שלכם…?

האם ייתכן שנלחמתם וניצחתם בכל החזיתות – אבל את החזית החשובה ביותר הפקרתם…?

הצעקה האילמת

הורים יקרים, וגם כל שאר הקוראים שכולכם בעזרת ה' תהיו הורים בעתיד, אני רוצה להתחנן אליכם בשם הילדים שלכם שצועקים בלי קול:

"אבא, אימא, אני מעריך את כל ההשקעה שלכם, אבל מה אִתי? האם חשבתם פעם לְמָה אני זקוק באמת? האם אתם נותנים לי את מה שאני צריך יותר מהכול? האם אתם לא שומעים את הצעקה שלי ושל כל הילדים שמתחננים אליכם?

"העוּגה של היום הולדת הייתה נחמדה, וגם האופניים היקרים משמחים אותי, אבל אני זקוק לאבא ואמא. אני צריך אתכם. בלעדיכם אין משמעות לכל הפינוקים. בלי היחס האישי והמקרב שלכם אלי – לא אוכל לעולם להצליח בחיים.

"המטפלות והגננות היו מעולות, אבל הן לא היו ולא יהיו תחליף לאבא ואמא. אני יכול לפרוח בגן ובבית הספר, אבל את הקרקע הפוריה שעליה אוכל לגדול אני מקבל אך ורק בבית ואך ורק מכם.

"אנא אבא, אנא אמא, הורים יקרים שלי, תחייכו אלי, תדברו אתי. אני אמנם נראה קטן, אבל אני מבין הרבה יותר ממה שאתם חושבים. ואת היחס שלכם אלי אני מבין בעומק עומק הלב שלי וזה מה שמשפיע על הנפש שלי לכל החיים.

"אם אין לכם זמן אלי – אני מבין טוב מאוד בעומק הנפש שאני לא חשוב ושאני לא רצוי. אם אתם לא אומרים לי כמה אני אהוב – אני מרגיש מיותר. אם אתם לא מוכיחים לי כמה מעלות יש בי וכמה אני טוב – אני מרגיש שאני רע וגרוע וכישלון מְהַַלֵך, כל שכן אם אתם יורדים עלי ומבזים אותי ומבקרים את התנהגותי בכל הזדמנות. והרגשות האלה ילוו אותי לאורך כל החיים וירחיקו ממני את ההצלחה ובתוך תוכי אהיה תמיד שבר כלי, חלילה.

"אבל אם אתם תיתנו לי זמן ויחס חום ואהבה ותרעיפו עלי מילים טובות ואוהבות ותחזקו את הנפש קטנה שלי באמונה בה', באמונה בעצמי, באמונה שאני אהוב, בידיעה שאני טוב ושאני מוצלח – זה ילווה אותי כל החיים וזה באמת מה שייתן לי את הכוחות להצליח".

המכנה המשותף

הורים יקרים, בשבועות האחרונים דיברתי על התפקיד המרכזי והקריטי של ההורים בבניית יסודות הנפש של הילד ועל ההשפעה של הבנייה הזו בגיל הרך (ולא רק בגיל הרך) על כל החיים. אני רוצה להמשיך ולחדד את הנקודה הכל כך חשובה הזאת.

בתוך עמי אנוכי יושב. במסגרת השיעורים שלי אני מסתובב בכל הארץ ונפגש עם עשרות אנשים מידי יום. אני עד לתופעות קשות ונרחבות של חולשה נפשית שמתבטאת בחוסר יציבות במקומות העבודה, בעיות זוגיות, עד כדי חרדות ומחלות נפש. המכנה המשותף לכל הבעיות הוא חולשה גדולה מאוד בנפש שנובעת מחסכים עמוקים מאוד של ימי הילדות.

ואני לא מדבר רק על אלה שגדלו ברקע קשה, אלא אני מדבר גם על אנשים שגדלו במציאות לכאורה בריאה עם הורים נורמטיביים שעשו בשבילם הכול.

אצל כולם ניתן לזהות את המאפיינים של הרדיפה העצמית, חוסר האימון שלהם בעצמם, חוסר הכרה בכך שהם באמת טובים ואהובים ושהרצון שלהם הוא טוב, הם תמיד מרגישים גרועים וירודים. גם אם כלפי חוץ הם משדרים הצלחה, והם אכן מצליחים בתחומים כאלה ואחרים – אבל החסכים הנפשיים מתבטאים בתחומים נסתרים בחיים החל מחוסר בסיפוק ובשמחת חיים, ועד לבעיות זוגיות וחברתיות, וכלֵה בחרדות מחלות נפש ומחשבות כפיתיות.

המציאות הכואבת צריכה להעמיד בפני כולנו תמרור אזהרה גדול: תעשו את הכול כבר עכשיו לפני שיהיה מאוחר.

הילד זקוק לך

גם אתה וגם את כמבוגרים עצמאיים ושקולים – אתם צמאים לאהבה, צמאים להערכה, צמאים למילה טובה. גם אתם לוקחים קָשֶׁה ביקורת וזלזול. אם כך תחשבו על הילדים שלכם. הם קטנים ופגיעים, תלותיים, ובלי השקפת ותפיסת עולם מסודרת. הם זקוקים נואשות לאהבה ולהערכה שלנו כהורים וזה מה שיעצב להם את כל ההסתכלות על עצמם ועל העולם לאורך כל ימי חייהם.

כל בן אדם מתמלא ברחמים ומתפלץ מכאב כשהוא רואה חסר בית שוכב ברחוב ופושט יד. תדעו לכם, שכל הילדים בדורנו לא פחות מעוררי רחמים, גם אם אנחנו לא רואים את זה. נכון, הם שוכבים במיטה חמה, והם לא פושטים יד, אבל מבחינה נפשית הם הנזקקים הגדולים ביותר, הם עֲנִיֵּי בֵּיתֵנוּ שמצווה עלינו לפרנס אותם ביחס, בחום, באהבה ובהערכה, כדי לבנות את אישיותם הרכה.

לכן אני חוזר ופונה אליכם הורים אוהבים, אני מקווה שהבנתם שצריכים לעשות שינוי בתודעה שלנו. כמו שאתם לא מוותרים על תפילה או להבדיל על פגישות עסקיות, כמו שאתם לא מוותרים על ארוחה או על מנוחה – כך והרבה יותר מכך אסור לכם לוותר על זמן איכות עם הילדים שלכם מידי יום. זמן של בניית הקשר, בניית הנפש של הילד, חיזוק והערכה, חום ואהבה, חברות וידידות אמת, שיחות נפש.

מתי מתחילים?

תחליטו שאתם מתחילים החל מהיום! לא מחר ולא בשבוע הבא. ועליכם לדעת שבתחום הזה העיקר הוא ההתמדה והעקביות. וגם אם עד היום לא עשיתם את זה אף לא מאוחר מידי להתחיל. כל עוד הנר דולק אפשר לתקן וחייבים לתקן. יכול להיות אפילו שבהתחלה הילדים יחשבו שאתם לא מתכוונים לזה באמת, אבל אתם תעשו את שלכם ותמשיכו ותמשיכו ובסופו של דבר הדברים ייכנסו להם אל תוך הלב. אין סיכוי שלא.

ותמיד תזכירו לעצמכם שהזמנים האלה שבהם אתם מדברים עם הילדים על הקַטְנוּת של החיים שלהם, ואתם מרעיפים עליהם מילים – הם לא בזבוז זמן. אלה הזמנים המקודשים ביותר. כמו חובש שמבצע החיָאָה ומציל חיים, גם אתם נותנים לילדים שלכם חמצן וחיים ואתם יוצרים את התשתית שעליה יהיה אפשר לבנות את כל הקומות של האישיות בגשמיות וברוחניות. אם הילד שלכם יהיה צדיק גדול, תלמיד חכם מופלג, או בעל חסד עצום – הכול זה בזכות השיחות והחיזוקים האלה.

כולם אהובים

ובהקשר הזה ברצוני לעורר נקודה חשובה. בפרשת וישב קרה אחד הדברים החמורים והנוראים בתולדות עם ישראל שהוא העוון של מכירת יוסף. וחז"ל מזעזעים אותנו ואומרים שהגורם למכירה היה היחס המועדף שנתן יעקב ליוסף. כלומר, אפילו אנשים צדיקים וקדושים קיבלו חלישות הדעת גדולה שהביאה אותם לדברים נוראים רק בגלל שהרגישו שמתעלמים מהם.

ולצערנו, המציאות בבתים היא שההורים נותנים יחס מועדף לאחד הילדים על פני האחים. לפעמים הילד החלש והבעייתי הוא זה שדורש יחס מיוחד ותפילות והשקעה ואז הילדים המוצלחים נשארים ב"צל" ומרגישים מקופחים. ולפעמים זה להיפך, שהילדים המוצלחים "גונבים" את ההצגה ואת כל היחס, והילדים החלשים מרגישים מיותרים ולא שווים.

והתפקיד שלנו כהורים, הוא להיות חכמים ולתת את המקום ואת היחס לכל ילד וילד, כי לכל ילד ולכל אדם יש את המקום שלו ואת הייחודיות שלו. כל אחד זקוק ליחס שלנו ולחום ולאהבה שלנו ולהערכה שלנו כהורים.

יהי רצון שבזכות חג החנוכה הבא עלינו לטובה, שהוא חג החינוך, תזכו לנחת מכל יוצאי חלציכם ותראו אותם בריאים ושלימים בגופם ובנפשם ומצליחים באמת בחיים.