סבלנות – פרשת השבוע אמור

 פרשת אמור

 

"וספרתם לכם ממחרת השבת..חמישים יום"

 

מיד אחרי יום טוב ראשון של פסח מתחילים לספור את ספירת העומר. זאת משום, שבליל הסדר זוכים להארה גדולה שעל ידה יוצאים ממצרים, ואחר כך קונים שוב את המדרגה הגבוהה שזוכים אליה בליל הסדר, בעבודה של ימי ספירת העומר, מכיון שבליל הסדר יורד אור גדול בבחינת "אני ולא מלאך" – שאור עוצמתו יתברך, כביכול, יורד למטה כדי להוציא אותנו ממצרים, מכיון שמי שנמצא בדיוטא התחתונה צריך גילוי אור גדול כדי להוציאו ממדרגתו הנמוכה, ואכן בלילה הסדר יורד אור זה.

 

וכך הוא הדבר הוא אצל בעל-תשובה – שזוכה בתחילה לאור התשובה – אור הבינה – שהוא אור גדול שיוכל להוציאו מגלותו הפרטית, בבחינת יציאת מצרים, ואחר כך נלקח ממנו האור הזה מכיון שהקב"ה רוצה בעבודתנו הפנימית.

 

בימי הספירה נלקחים המוחין ואז מתחילים לעלות אל האור הגדול של ליל הסדר ויוצאים מן המדרגות הנמוכות, מדרגה לדרגה, עד אשר זוכים בחג השבועות למוחין שלמים, "אור הכתר", כי הקב"ה שהוא כתר תורה ואליו זוכים בשבועות על ידי ספירת העומר.

 

בזכות ההמתנה זוכים לקבלת התורה. וכך הוא אצל כל אדם בפרטיות, שבתחילה נותנים לו אור גדול מן השמים להוציא אותו מן הקליפות ואחר כך לוקחים לו את האור הזה, כי אז הוא מתחיל בעבודה הקשה כדי באמת לבנות את המוחין שהוא צריך לקבל, מכיון שהקב"ה רוצה שנזכה למדרגות שלנו על ידי אתערותא דלתתא, כלומר התעוררות מלמטה, ולא רק על ידי אתערותא דלעילא, דהיינו שמן השמים מעוררים אותנו, מכיון שהקב"ה רוצה את העבודה שלנו – שנקנה את המדרגה השייכת לנו באמת על ידי עבודת ה' אמיתית.

 

לכן צריכים סבלנות רבה שעל ידה, לאט-לאט, זוכים לעלות ולטפס מתוך עבודה קשה לה', כי לכל אדם יש רצון להגיע מיד למעלות העליונות, אבל אין זה אמיתי! כי גם אם יקבל את המדרגות הללו – לא יהיה שייך לה' ולמדרגות הנ"ל, ולכן יפול מהם בדרך כלל, וכאשר נופל – אזי יש סכנה שימשיך ליפול הלאה, חס ושלום.

 

על כן מן הראוי להמתין בסבלנות, וכאשר יעבוד את ה' מדרגה אחר מדרגה, אזי יזכה לעבודת ה' בשלימות ולכתר התורה, כי כך היא דרכה של תורה – שקונים מדרגה אחר מדרגה.

 

ובאמת, כל ימינו הם בחינת "ספירת העומר" מכיון שצריכים לעלות בכל יום למדרגה חדשה. כמו כן צריך את הכח להמתין ולעלות לאט, מדרגה מדרגה, ולקבל מן הצדיק, מכיון שלצדיק יש אורך-רוח שנקרא "אריך אנפין", ועל ידו נמשך אריכות-אפיים גם לאלה הדבוקים והמקושרים אליו.

 

הכתר נקרא "אריכות אפיים", כמובא, ולכן הסבלנות בעצמה היא גופא הכתר, והצדיק שדבוק באריכות-אפיים ובסבלנות הזו ממשיך זאת גם לנו, ועל ידו זוכים לספירת העומר הכללית והפרטית כל ימי חיינו.