סוד

 

יש סודות כאלו, שעל ידם יכולים להתקרב להשם יתברך אפילו הרחוקים ביותר.

 

וזה בחינת הסודות שמגלים הצדיקים הגדולים בסוד ובלחש, והכל רק בשביל תיקון העולם, כדי שיתקרבו כל הרחוקים לעבודתו יתברך.

 

וכל מה שאומרים דברים אלו בסוד ובלחש, הוא סוד מה שאומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בחשאי ובלחש דווקא. ומי שמאמין באמת בסוד ה’ אשר ליראיו, יש לו תקווה תמיד לצאת מרשת זו טמנו לו. וזה בחינת: "סוד הי’ ליראיו…עיני תמיד אל ה’ כי הוא יוציא מרשת רגלי".

 

 

 

אמרו אנשי שלומנו: זה האדם המונח ושרוי בירידה גדולה ואין בו כוח וחשק לשום דבר טוב מחמת העצבות והכבדות השרויים בו, דומה הוא, לעבד המלך שנחלה ובא אליו המלך לבקרו, וכשראה אותו החולה רצה לקום מלפניו ולהדרו כיאות למלך, אולם כשראה המלך רצונו, אמר לו: שכב במקומך ואל תתאמץ כלל וכלל עבורי, וכי באתי בעת כזאת להטריח אותך? אלא כל רצוני וחפצי עתה הוא, שתדע רק זאת שאני הוא המלך ובאתי לבקרך לכבודך.

 

כך זה לגבי עניין האדם שאין בו שום חשק ומרץ לשום דבר שבקדושה מרוב מכאובי נפשו. הקב"ה שהוא מבקר חולים, בא לבקרו, ועיקר חפצו יתברך הוא רק שידע ויאמין שהקב"ה מלך ומנהיג את העולם, וכל מה שעבר ועובר עליו הכל הוא לטובתו ומאיתו יתברך ויתעלה. והוא בא לבקרו ועדיין חפץ בו, וישתדל להבריא עצמו ולחזור לשרתו כמקודם.

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.