סוד האושר והשמחה: שני כללים!
רוצים להיות מאושרים? שמחים? זה יכול להיות שלכם ברגע זה. אתם צריכים לקיים רק שני כללים ואתם בתוך מעגל האנשים המאושרים בעולם!
זה התחיל עוד מהימים שהיינו ילדים קטנים, אז עשינו השוואות בין המשחקים שלנו לאלה של החברים, אחר כך גדלנו קצת וזה גם גדל איתנו, ההשוואות, והתחלנו להשוות בין הבגדים והציונים, וכשגדלנו ממש המשכנו, ואנחנו עדיין ממשיכים, לעשות השוואות בין הבתים, הרכבים, בעל/אישה מוצלחים לעומת אלה של החברים, ילדים, מקצוע נחשב, תואר ומה לא?!
ככה סיגלנו לעצמנו חיים של השוואה בלתי פוסקת עם הסביבה הקרובה והרחוקה. ואז, מתוך כל ההשוואות מתחילות לצוץ כל מיני מחשבות של 'איפה אני אוחז ברמה החברתית המקובלת?' (כאילו שמישהו הגדיר רמה מסוימת שהיא נורמה ואנחנו נמצאים מתחת לנורמה הזאת…) 'האם ייתכן שהשני יותר מוצלח, ואני אולי באמת נגרר מאחור?!'…
וזה קורה לא רק בגשמיות, אלא גם ברוחניות. אדם עסוק כל הזמן בלעשות השוואות בינו ובין הסביבה – 'איפה הוא אוחז בתפילה, ואיפה אני? זה הגיע לדרגות רוחניות גבוהות, אפילו שהתחלתי את צעדיי בתשובה לפניו, ואני עדיין תקוע באותו מקום…'
והרשימה, אם אתם שואלים, ארוכה. מאוד ארוכה.
אבל רבי נחמן מברסלב בא עם שני כללים ועשה סוף לכל הבלבול הנורא הזה, ועם שני כללים אלה נתן לנו את סוד שמחת החיים – סוד האושר והשמחה שכל אחד מאיתנו מייחל ורוצה:
הראשון – "זה מעשה שלו, וזה מעשה שלי"
השני – "ועוד, למה לנו לדבר מאחרים"?
אם הרמתם גבה ולא הבנתם במה מדובר, אז אגלה לכם שמדובר בסוד האושר והשמחה של התם – אותו תם חינני ומיוחד מסיפורי המעשיות של רבי נחמן מברסלב – מעשה בחכם ותם. זוהי תמצית שיטתו של התם, עליו אמר רבי נחמן, ש"היה מלא שמחה וחדוה תמיד". ומי מאיתנו לא היה רוצה להיות מלא בשמחה וחדוה תמיד? לא נראה לי שתמצאו אחד כזה.
זה מעשה שלו וזה מעשה שלי – אין שום קשר בכלל בין אדם אחד לזולתו, שהרי כל אחד בא לעולם הזה בשביל תיקון שונה לגמרי. לכל אחד יש סיפור חיים שונה לגמרי מסיפור חייו של חברו. ואם כן, אף אחד לא מעניין אותי כלל וכלל.
ועוד, למה לנו לדבר מאחרים? – לי יש את הרווח שלי, אז מה אכפת לי שאחרי מצליחים ומרוויחים יותר ממני. להם הולך יותר טוב ממני בחיים, אז למה אני צריך להתבלבל?
אתם מבינים? שורש הייאוש והעצבות הוא – השוואות.
מאמרים נוספים בנושא:
כל הקושיות והמרירויות שיש לאדם – מקורן בהשוואת מצבו למצבם של אחרים, וכתוצאה מזה הוא מגיע למסקנות שגויות – אני לוזר, הקב"ה לא אוהב אותי, הוא לא מרחם עלי, זה המזל שלי, אין לי סיכוי להשתנות… והרשימה ארוכה. מאוד ארוכה. ומכאן, הדרך ליצר הרע לבוא ולהחליש אותנו, להתיש ולהפיל אותנו לזרועות העצבות קלה, פשוטה וסלולה.
אבל האמת היא, שההבדל בין אדם אחד לשני הוא עצום מאוד כך שאין מקום בכלל להשוואות. כל אחד מאיתנו הגיע ממקום אחר, מגלגול אחר, מעניין אחר, לכל אחד יש תיקון אחר, משימה אחרת בעולם הזה. אז על מה יש להתלונן? למה לעשות השוואות? השוואה בין מצבנו לזה של אחרים מעידה אך ורק על חוסר הבנה של מהלך החיים ועל מה שאדם צריך לעשות בעולם הזה.
אולם, כשאדם מגיע להכרה שלכל אחד יש את תיקון הנפש שלו, משימה שלו בעולם הזה, שליחות ייחודית המיועדת רק לו, ממילא הוא מבין ויודע שאין מקום להשוואות בין אחד לשני, מכיוון שכל מצב של כל אחד נגזר על ידי האופי והשליחות שיש לו לעשות כאן.
לכן כל אחד מאיתנו מקבל ארגז כלים שונה ואת שק הניסיונות – שהם דברים שונים בתכלית השינוי מאחד לשני. יש אחד שדורשים ממנו לזכות לשלמות בדבר מסוים, ואילו השני צריך רק להתחזק ולא לברוח באמצע הדרך. וכשנבין זאת ממילא נבין שכל ההשוואה בינינו לבין האחר היא שטות גמורה שאין לה שום קשר למציאות.
השוואה, מיסודה היא טעות. כי אם תכלית היותנו כאן בעולם הזה הייתה רק תענוגי הגוף – אז אולי היה מקום לרטון קצת למה ההוא קיבל יותר כסף ואני לא. למה לשני יש תנאים טובים יותר ולי לא. התכלית שלנו בעולם הזה היא לא לתענוגי ובילויי הגוף, אלא לתיקון הנשמה שלנו. לשם כך, קיבל כל אחד את התנאים המדויקים הדרושים והנצרכים לתיקון הפרטי שלו, שאינו דומה כלל וכלל לתיקון נשמתו של הזולת.
המחיר הכבד של ההשוואות
להשוואות יש מחיר כבד מאוד. החיים עם ההשוואה לכל מה ומי שאפשר יוצרים, לאט לאט, בלב האדם תסכולים וקושיות. 'בזמן שכולם מתקדמים אני נשאר מאחור… כיצד קרה שהחבר שלמדתי איתו הצליח בחיים והפך לאיש עסקים מוצלח, ואילו אני שכיר עם משכורת שלא מספיקה אפילו להתחיל את החודש? למה לאחי ההצלחה מאירה פנים ואצלי הכל שחור, לא הולך ותקוע? היא מתברגת למקומות הנכונים, ואני לא מצליחה לזוז מילימטר בחיים…'
תוסיפו לזה את העובדה שאנחנו היום חיים בחברה הישגית, שהכל נמדד לפי ההצלחות והתוצאות, וממילא כשאדם מחשב את ההצלחות שלו ורואה שהנתונים עדיין רחוקים מלהיות מעודדים, הפרנסה לא קלה והחובות מטרידים את מנוחת הנפש, וגם ברוחניות הוא לא בדיוק סיפור הצלחה – כל אלה מחשבות שעלולות להביא אותו במהירות האור לחלישות הדעת ומפחי נפש. כי אם החיים לא מאירים לי פנים, אז בשביל מה אני צריך להיות שמח?!? מה הסיכוי שלי בסיטואציה כזו להיות במצב של "מלא שמחה וחדוה תמיד"?!?
כשאדם עסוק בהשוואות, הוא צריך לדעת שיש לכך השלכות הרסניות מאוד על כל מהלך חייו:
הראשונה – אכזבה עצומה ותסכול עמוק מהמצב האישי שלו. לפעמים זה גם מלווה בהאשמה ותביעה עצמית, 'למה אני לא מגיע להישגים יותר טובים?'
השנייה – הנפש מותשת לגמרי ונותרת ללא כל חשק ורצון להשתפר ולפעול לשינוי.
השלישית – הקושיות והטענות עולות שוב ושוב על כל מי שרק אפשר, אך בעיקר – כלפי שמים, כלפי בורא עולם – 'למה הוא הביא אותי למצב הזה? מה עשיתי לו?' ועוד.
הרביעית – ההשוואות מגדילות את הסבל והייסורים של האדם.
המרכיבים הללו הם מתכון בדוק לדכדוך הנפש ולעצבות. מצב כזה מביא את האדם ישירות לזרועות הייאוש והחידלון, אך בעיקר – לחוסר אונים שמונע ממנו להמשיך הלאה. וזה עוד בלי להזכיר את העובדה שאדם, תוך כדי השוואה עובר על לא תחמוד, נופל לקנאה שהורסת כל חלקה טובה בתוכו ועוד.
רבי נחמן מברסלב, על ידי התם הקדוש, האישיות המיוחדת שיצר בסיפור מעשייה זה, מלמד אותנו את הדרך להינצל מכל המחשבות וההשוואות שמפריעות לנו, כיצד להשתחרר לגמרי מהעניין הנורא הזה ולזכות לחיים מלאי אושר ושמחה.
זה מעשה שלו, וזה מעשה שלי – התם מקיף את עצמו בחומה רוחנית גבוהה שבתוכה נמצא רק הוא ולא קיים שם אף נברא אחר, הוא חי בצורה כזו שהשני לא מעניין אותו כלל ולא מתוך אנוכיות, אלא דווקא ממקום של אהבה – ענייניו של הזולת הם ענייניו, ואילו שלי הם שלי.
ועוד, למה לנו דבר מאחרים? – טבעו של האדם מכיל גם סקרנות לצבירת ידע כללי סתמי, לדעת מה נעשה ומה קורה אצל אחרים, לא בשביל שום מטרה מוגדרת אלא אך ורק לתוספת ידע כללי – מה הוא עושה בחיים? איך הוא מסתדר עם המשכורת? עם חמישה ילדים בדירת שלושה חדרים? – כל מיני שאלות חסרות תכלית או צורך מעשי, אלא רק התעניינות גרידא. עוד חומר למחשבה. ויש את המגדילים לעשות שמרגישים שחובה עליהם לבצע מדי פעם סטטיסטיקות שכונתיות ולברר את כל הפרטים הנחוצים (להם כמובן).
רבי נחמן מגלה לנו, שמי שחי בדרכו של התם, עם שני הכללים – זה מעשה שלו וזה מעשה שלי, ועוד למה לנו לדבר מאחרים? – ומציב לעצמו חומה בצורה, לא יגיע למרחב של הספקות וההשוואות, הוא תמיד ישמח בהצלחתם של אחרים כמו גם במה שהוא עושה, הוא לא ירדוף או יאשים את עצמו, את הזולת או את הבורא, והוא יאמין באמונה שלמה שכל הנהגתו של הבורא לגביו היא הדרך הטובה ביותר כלפיו, ומצידו שלכולם יהיה את כל הטוב שבעולם.
(המאמר מבוסס על פי דבריו של האדם היקר, הרב מאיר שלמה זצ"ל, מתוך ספרו – הסוד שבך).
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור